במחשבה ראשונה אני חושב שאכן ניתן לשמוע בזה טיעון לבוא לפני אלוקינו עם גידולי הארץ הטובה אשר נתן לנו, וזו ההרגשה שמובילה אותי כל שנה להעדיף את החזונאישניקים עקומי האף על פני האתרוגים המרוקאים השמנמנים

למעשה השנה נתעוררתי לחשוב האם אין בזה שקר כלשהו, אם אנו מרגישים שהאתרוגים של ארץ מסויימת עדיפים בשביל מה להתעקש ולקחת אתרוגים פחות טובים מבחינתינו,

אולי צריך בשביל להגדיר זאת להכנס מעט לשורש המצווה של נטילת ארבעת המינים אם באמת יש כאן מקום של הודאה על צמחי האדמה כפי שאולי אף יותר נראה בפסוקים ייתכן שלהביא תבואה של ארץ זרה אין לכך מקום, אבל האם יש מקור לכךֿ?
מה אתם אומרים?