אני דעתי [וכך לכאו' דעתו של @אנוכי ] שבאמת אין הכרח, ולכך באמת צריך לדעת איך ללמוד נושאים אלו, בערבון מוגבל, ולדעת איך ללמוד דרשות והגדות, אלו רעיונות שצריכים להיות נכונים, א לא בהכרח מוכרחים מהמקום שבו תולים אותם.
[זה לכאו' מחידושיו הגדולים של הגרמ"ש, שסבר באמת שהכל מוכרח והכל חייב להיות כדבריו, עד שאין בדבריו חידוש, והוא חידוש גדול מאוד, ולכאו' המהר"ל עצמו לא סבר שרעיונתיו מוכרחים]
הן אמת שלכאו' צריך להיות תוכן ברור ומוגדר לחגים, אולם התוכן הפשוט הוא זכר ליציאת מצרים ולענני הכבוד, כל שאר הרעיונות שלעיל הם תוספות, ולא מהותיות בצורת חגיגת החג.

אני מסכים אתך אבל לא לגמרי, נכון שיש הרבה הבחנות ואופנים בהגדה אבל בסוף בחג הסוכות אתה צריך לצאת עם מסר אחד או כמה בודדים שהם המסר המרכזי של החג, אי אפשר לומר שהכל מרכזי והכל נכון. ובזה יפה כתב @צפיחית-בדבש שצריך לשמש את רבותינו הראשונים והאחרונים. וכמו בהלכה יש הרבה סגנונות ודרכים.

@צפיחית-בדבש כתב בלימוד אגדה - היא הפכה והיא מהפכה לא שמעינן מינה כלום:

אמנם אגדות רבות מבטאות רעיון מסויים, בהקשר למועדים או סתם ענייני מוסר כאלו ואחרים, ובזה יכול לצאת סתירה לפום ריהטא ויש לתלות הכל בקוצר הבנתנו ולעיין עד שנבין עומק הדברים שאין בהם סתירה, ויש יותר מהסבר נכון אחד. ומפורסמים ד' הרשב"א שאן משיבין מן ההגדה (ח"א תשובה נ ובעוד מקומות).

אמנם יש סתירות ויש מחלוקות לא הכל משתלב.

א. חג הסוכות מהווה המשך ליום הכיפורים, ביום הכיפורים עמדנו מפושטים מגשמיות לחלוטין ודבוקים באלוהינו לגמרי בטהרה ונקיון. בחג הסוכות אנו 'מורידים' את המציאות הזאת לחיי העולם, באופן שאנו שמחים במה שה' מילא את אסמינו אסיף, בסוכה ובד' מינים. בשמיני עצרת החוויה נכנסת לחיים עוד יותר באופן שאנו שמחים בה' בצורה פשוטה בלי מעשים חיצוניים של סוכה ולולב. חג הסוכות מחבר בין חיי העולם לחיי השעה.

ב. במדבר ה' הושיב אותנו בסוכות - דירות עראי, באופן שאין לנו בית קבוע ויציב. אם רצונינו לדבוק בה' בימים האלה כאז עלינו לצאת מהגשמיות הנוחה בדירת הקבע ולעבור לדירת עראי, להבין שהעולם הזה הוא עראי וחולף ועלינו להתמקד בחיי העולם הבא וללכת אחרי ה'.

מקווה שדברי הובנו, גם אם לא בדוגמא הזו. ושוב אבקש שלא לדון באשכול הזה בדוגמא.