<![CDATA[לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור]]>שמעתי בשם הגרשז"א שבסיום תפילת הציבור ניתן לעבור בד"א של המתפלל.
א. אשמח לקבל מקור לדין זה.
ב. מה מוגדר סיום התפילה, (לאחר קדיש תתקבל, לאחר עלינו לשבח)?
ג. כידוע ישנם ב' טעמים באיסור לעבור בד"א של המתפלל (הביאם המ"ב סימן קב ס"ק טו), האחד משום שמבטל כוונת המתפלל, והשני משום שמפסיק בין המתפלל לשכינה. וצריך להבין מדוע בסיום התפילה אין מקום לשני הטעמים הללו.
[אולי שני הטעמים הללו באים מכח זכויות שיש למתפלל, והיינו שלמתפלל יש זכות שלא יבטלו כוונתו ושלא יפסיקו בינו לבין השכינה, ובמקום שכבר נסתיימה תפילת הציבור, יש לשכנגדו זכות לא להשאר תקוע, אלא שכל זמן שהציבור עומד בתפילה זכות המתפלל גוברת].

]]>https://mishley.sapp.li/topic/41/לעבור-בד-אמותיו-של-המתפלל-לאחר-סיום-תפילת-הציבורRSS for NodeThu, 16 Apr 2026 14:57:15 GMTSun, 12 Apr 2026 08:21:00 GMT60<![CDATA[Reply to לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור on Sun, 12 Apr 2026 20:28:16 GMT]]>במשנ"ב מבאר את המ"א, שמדבר על צדדים שלפניו בתוך ד', שגם הם אסורים כיוון שמתבטל כוונתו, וכן פשטות המ"א
על נידון זה הביא את הא"ר שמתיר, ואעיר שכן מוכח בראבי"ה פד

]]>https://mishley.sapp.li/post/409https://mishley.sapp.li/post/409Sun, 12 Apr 2026 20:28:16 GMT<![CDATA[Reply to לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור on Sun, 12 Apr 2026 19:41:48 GMT]]>ל@אספ ול@תם :
יישר כוח על שימת הלב, אך דייקתם בדברי המג"א (ס"ק ו') בדיוק את ההיפך מכוונתו. המג"א שם דן בהרחבת האיסור מעבר לד"א, ושם אכן התנאי הוא ראייה. אבל בתוך ד"א - האיסור מוחלט. עיין בפמ"ג (אשל אברהם ס"ק ו') שמפרש את דברי המג"א שהבאת בלשון זה: "ואפילו סומא או בלילה או עוצם עיניו – בתוך ד' אמות אסור". לשון המג"א (ס"ק ו') שציטטת: "דכל שרואה אותו אסור דמתבטל כוונתו...". המילים "כל שרואה" באות להוסיף איסור גם בריחוק רב, ולא למעט בתוך ד"א. לסיכום: בתוך ד"א יש "דין מקום" אובייקטיבי של שכינה שאינו תלוי בראייה או ב"עולם הרוחני" של המתפלל. החידוש של הגרשז"א הוא רק שזכות היחיד להפקיע את המרחב הזה פוקעת עם סיום תפילת הציבור.

]]>https://mishley.sapp.li/post/408https://mishley.sapp.li/post/408Sun, 12 Apr 2026 19:41:48 GMT<![CDATA[Reply to לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור on Sun, 12 Apr 2026 17:38:32 GMT]]>@תם כתב

@הלבלר כתב

דין סומא: המגן אברהם (סימן ק"ב) אוסר לעבור לפניו למרות שאינו רואה. מוכח שהאיסור קיים גם כשאין הפרעה ויזואלית ל"עולם הרוחני".

לא מצאתי כזה מ"א

אדרבה מדברי המג"א (סק"ו) מדויק כדברי הרב תם שהכל תלוי בראיה. דז"ל המג"א: דכל שרואה אותו אסור דמתבטל כוונתו מפניו כנ"ל ברור. עכ"ל.

]]>https://mishley.sapp.li/post/407https://mishley.sapp.li/post/407Sun, 12 Apr 2026 17:38:32 GMT<![CDATA[Reply to לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור on Sun, 12 Apr 2026 17:18:57 GMT]]>@הלבלר כתב בלעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור:

דין סומא: המגן אברהם (סימן ק"ב) אוסר לעבור לפניו למרות שאינו רואה. מוכח שהאיסור קיים גם כשאין הפרעה ויזואלית ל"עולם הרוחני".

לא מצאתי כזה מ"א

]]>https://mishley.sapp.li/post/406https://mishley.sapp.li/post/406Sun, 12 Apr 2026 17:18:57 GMT<![CDATA[Reply to לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור on Sun, 12 Apr 2026 16:24:42 GMT]]>כבר כתבתי שבהרבה אחרונים לא נראה כן בביאור הטעם ש"שכינה כנגדו"
בפשטות בזמן חז"ל "החסידים העליונים" לא עצמו עינים אלא פתחום, כפשטות הסוגיא ביבמות קה ב האם המתפלל צריך לתת עיניו למטה או למעלה, ולא נקטו פניו.
התפשטות הגשמיות נעשתה מאז שהעולם הגשמי לא ביטא את שם ה' כמתבטא בנושאים רבים אחרים

]]>https://mishley.sapp.li/post/405https://mishley.sapp.li/post/405Sun, 12 Apr 2026 16:24:42 GMT<![CDATA[Reply to לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור on Sun, 12 Apr 2026 15:26:28 GMT]]>ל@תם :ההסבר על "התפשטות הגשמיות" הוא רעיון יפה, אך הלכתית הוא הופך את הגדרים לפסיכולוגיה. שתי הוכחות שזה דין במרחב ולא רק שאלה של ריכוז: א) דין סומא: המגן אברהם (סימן ק"ב) אוסר לעבור לפניו למרות שאינו רואה. מוכח שהאיסור קיים גם כשאין הפרעה ויזואלית ל"עולם הרוחני". ב): אם הכל תלוי בניתוק מהגשמיות, הרי שלפני חסידים עליונים היה מותר לעבור וודאי ואפילו יעבור לפניהם פיל הם לא יראו כי הם "לא פה". להיפך, דווקא בהם שכינה שורה יותר. הגרשז"א פשוט מגדיר שזכות היחיד להחיל "שם תפילה" על המרחב הציבורי פוקעת כשהציבור מסיים, ומאז הוא נחשב כמי שמתפלל במעבר שדינו "בא בגבולו".

]]>https://mishley.sapp.li/post/404https://mishley.sapp.li/post/404Sun, 12 Apr 2026 15:26:28 GMT<![CDATA[Reply to לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור on Sun, 12 Apr 2026 15:16:23 GMT]]>למה לא להבין פשוט, שזה איסור לא להפריע? ה"עולם הרוחני" שלי היה רק תיאור שהמפגש של המתפלל עם ה' לא קורה פה, והוא בכיוון של "התפשטות הגשמיות", וממילא לא מפריע המעבר לא למתפלל ולא לשכינה

]]>https://mishley.sapp.li/post/402https://mishley.sapp.li/post/402Sun, 12 Apr 2026 15:16:23 GMT<![CDATA[Reply to לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור on Sun, 12 Apr 2026 14:33:43 GMT]]>לגבי מה שנטען בתגובה של @תם – הסברא שבעצימת עיניים השכינה עוברת ל"עולם רוחני" ולכן מותר לעבור, היא מחודשת מאוד וקשה להבין אותה מבחינה הלכתית. הרי האיסור לעבור כנגד המתפלל זה לא מבחן פסיכולוגי האם הוא רואה אותי או לא, אלא גדר הלכתי במרחב שבו המתפלל עומד לפני קונו. אם נתלה זאת רק בראייה, יצא שאיוור יהיה מותר לעבור לפניו תמיד? ודאי זה לא ככה. הנקודה המרכזית היא כזו: השאלה בסיום תפילת הציבור אינה האם המתפלל "ברשות" לעמוד שם (כפי שנכתב בתגובה של @מנחם , ברור שהוא ברשות), אלא האם יש לו כוח להפקיע את המרחב הציבורי מעבר לזמן התפילה הרגיל. יש לחלק בין שני סוגי "הפרעה": הפרעה לכוונה: כאן הטענה ש"בא בגבולו" חזקה. אם הציבור סיים, על המתפלל לקחת בחשבון שכוונתו עלולה להיפגע, ואין לו זכות לבוא בטרוניה על כך. הפרעה כלפי השכינה: כאן טמון החידוש של הגרשז"א. השכינה שורה כנגד המתפלל מכוח התפילה. ברגע שהסתיימה "תפילת הציבור", המציאות של "ד' אמות של תפילה" שחלה על כל שטח בית הכנסת משתנה. המתפלל שנשאר מאחור הופך מ"חלק מהמערכת" ל"יחיד במרחב". במילים אחרות: האיסור לעבור אינו "עונש" למתפלל או "זכות" שלו, אלא הגדרה של המקום. בסיום תפילת הציבור, המקום חוזר להגדרתו המקורית כ"מעבר", ודין השכינה שבו (האוסר מעבר) פוקע או נחלש מול צורך הרבים.

]]>https://mishley.sapp.li/post/400https://mishley.sapp.li/post/400Sun, 12 Apr 2026 14:33:43 GMT<![CDATA[Reply to לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור on Sun, 12 Apr 2026 13:32:25 GMT]]>לא יודע כמה הבינו כן כל האחרונים, ובביאור הלכה לא נראה כן, אבל בפשטות שתי הטעמים הם אחד: יש פה פגישה בין המתפלל לה', ואסור לעבור ביניהם ולהפריע. ההדגשה של שכינה זה רק כמה הפגישה חשובה, ומי זה אחד מהצדדים בה.
ממילא במקרה שהמתפלל עוצם עיניים ודאי מותר לעבור, כי מסתבר שה' נמצא בעולם הרוחני שלו, ולא בגשמי.
דרך אגב אדגיש שהאיסור הוא בד' אמות לפני המתפלל, ולא בד' אמות של המתפלל

]]>https://mishley.sapp.li/post/399https://mishley.sapp.li/post/399Sun, 12 Apr 2026 13:32:25 GMT<![CDATA[Reply to לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור on Sun, 12 Apr 2026 11:36:37 GMT]]>נראה לי שאין לאף אחד בעיה במה שהוא תופס את המקום שבו הוא עומד וכל הבעיה זה בהלכה של ד' אמות וזה נראה שלא שייך לא להסכים לזה שכך דין המתפלל

]]>https://mishley.sapp.li/post/397https://mishley.sapp.li/post/397Sun, 12 Apr 2026 11:36:37 GMT<![CDATA[Reply to לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור on Sun, 12 Apr 2026 11:06:15 GMT]]>@מנחם
בבית כנסת המשמש גם כבית מדרש בזמן שאין מתקיימים בו תפילות מסתבר מאוד להגדיר את המאריך בתפילתו לאחר סיום תפילת הציבור כאינו ברשות. ואף ביכ"נ המשמש לתפילות בלבד אם מתקיים לאחר התפילה מנין נוסף מסתבר ג"כ להגדיר את המאריך בתפילתו כאינו ברשות

]]>https://mishley.sapp.li/post/396https://mishley.sapp.li/post/396Sun, 12 Apr 2026 11:06:15 GMT<![CDATA[Reply to לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור on Sun, 12 Apr 2026 10:59:10 GMT]]>כמדומה שזה מחודש מאוד להגדיר את המאריך בתפלתו כאינו ברשות הרי אין שום הגבלה בזמן לתפילה ולא הותנה כניסתו בזה וודאי שכל בית כנסת מסכים בשמחה למי שרוצה להתפלל כמה זמן שהוא רוצה בשונה מהמתפלל במעבר שלא הסכימו לו ולכן זה אינו ברשות
מה שאפשר לדון זה מי שמאריך וידע שיאריך ויכל ללכת למקום שבו לא צריכים לעבור שבזה שמעתי שחשיב בא בגבולו ומותר לעבור

]]>https://mishley.sapp.li/post/395https://mishley.sapp.li/post/395Sun, 12 Apr 2026 10:59:10 GMT<![CDATA[Reply to לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור on Sun, 12 Apr 2026 09:46:32 GMT]]>עיי' בשו''ע סימן ק''ב סעיף ג' בדין היושב ובא אדם להתפלל מאחוריו שאינו צריך לקום מפני שזה בא בגבולו וחזינן שכשמתפלל שלא ברשות אינו אוסר לעמוד מאחוריו
וכן הוא להדיא בהליכות שלמה בפ''ח הל''ו על המתפלל במעבר שמותר לעבור כנגדו (ואף שלכתחילה ראוי להיזהר גם בזה)

]]>https://mishley.sapp.li/post/394https://mishley.sapp.li/post/394Sun, 12 Apr 2026 09:46:32 GMT<![CDATA[Reply to לעבור בד' אמותיו של המתפלל לאחר סיום תפילת הציבור on Sun, 12 Apr 2026 08:56:36 GMT]]>שלום @אספ .

הטעם המרכזי לאיסור מעבר לפני המתפלל הוא טעם ההפרעה בכוונה.
הוא הטעם הפשוט המופיע בראשונים, ולו חששו.
טעם ההפסקה מצד שכינה מובא אכן בחיי אדם בשם הזוהר, אך לכאורה סמכותו פחותה, ומה עוד שניתן להבינו כפירוש להפרעה בכוונה - ה' שורה על המתפלל, והפרעה בכוונתו גורמת להפסק בינו לבין השכינה.

רבים ושלמים נוהגים כיום לעבור לפני המתפלל, כנראה מתוך הנחה שהדבר אינו מפריע במיוחד למתפלל, או לחילופין, שהמתפלל אינו מכוון בכל מקרה.

במצב בו המתפלל מאריך לאחר התפילה, ניתן לחשוב על שתי סיבות לעבור לפניו:
א. כוונתו של המתפלל מופרעת עוד יותר כשהוא יודע שהוא מעכב אנשים
ב. אין למתפלל זכות לדרוש אי הפרעה בכוונה, לאחר זמן התפילה.

כאמור, לטעם של ההפרעה בתפילה הדברים ברורים, ולדעתי, גם לטעם של הפסק בין המתפלל לשכינה, גם אם נבינו כפשוטו - זהו אינו משום כבוד השכינה, אלא זכותו של המתפלל להתפלל בלא חציצה, והזכות הזו מוגבלת לזמן הסביר של התפילה.

כאמור, לדעתי הפסק המתפלל לשכינה הוא עניין הכוונה.

(אגב, בתשובות הגאונים נמצאת דעה שלא הובאה - ד' אמות המתפלל הכוונה אמה לכל צד)

]]>https://mishley.sapp.li/post/390https://mishley.sapp.li/post/390Sun, 12 Apr 2026 08:56:36 GMT