לי יש בעיה אם כול הדיון הזה כי אני הרבה זמן כבר לא מבין איזה מין מחייב יש חוץ מהתורה,
אני לא מאמין שיש ערך בדבר שלא כתוב בתורה,

ובשם איזה ערך או למה אתה מקיים את התורה עצמה? (סליחה על השאלה הנדושה.)

וכל המושג עבודת המידות והכל הוא סך הכל ציווי של והלכת בדרכיו,

כלומר יש ציווי כללי לסט ערכים שנוגע לדרכיו של ה' אז כל ערך חיובי ממילא נכנס כאן ואין שום ערך חיובי שלא נכנס לתורה.

לגבי השאלה מדור המבול יש בזה תשובות.

מה הן? ייתכן לכאורה שיש להן רלוונטיות לדיון.

לגבי הנושא השני אני לא חושה שהוא ממש נושא, כי בסוף [בגלל שאין מחייב חוץ מהתורה] אני תופס את הויכוח הזה לא כויכוח אידיאולוגי אלא כתועלתני כלומר שיש פה שתי גישות איך לעשות יותר אנשים שמחים, ובתור אדם מאמין אני בכלל לא חושב שיש בזה ערך.

שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַ֩עַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ (דברים יב כח)
לא יודע על שמחה אבל יש מטרה שיהיה טוב.

המאמר "איסתכל באורייתא וברא עלמא" על סמכותו או העדרה, יכול להתפרש בכל מיני דרכים שלא כוללים קשר ישיר לשאלה.

ציטוט זה לא נאמר כאסמכתא לצד ב' אלא כלשון מושאלת להבנת הדברים

מזה זמן רב שאני מתחבט בעצמי האם כיוון שישנם ערכים שהם מוסכמים גם בלא תורה וכגון נהנתנות או תאוותנות ללא גבולות שפשוט שהיא רעה גם בלא התורה האם יש מקום לנו האמונים על ערכי התורה לחשוב בחשיבה עצמית מה ראוי או שהכל צריך להישען על המקורות וכן האם לתורה יש מענה בכל סוגיה וסוגיה וכגון בשאלת הקפיטליזם - סוציאליזם (לשם דוג') או שאדם צריך לברור לו דרך בעצמו ולהגיע לחקר האמת וכמובן שעליו להקפיד שאינו סותר דברים מפורשים מן המקורות
או שמא כמבואר איסתכל קוב''ה באורייתא וברא עלמא ואין שום מציאות נבדלת מהתורה אף אם אינה סותרת ואם לעיתים נדמה לנו מחשבות שאין לנו ביסוס עליהם מהמקורות עלינו לדעת כי הם גיבובי הבל ורעות רוח ואל לנו לשעות בדברי דמיון

המאמר "איסתכל באורייתא וברא עלמא" על סמכותו או העדרה, יכול להתפרש בכל מיני דרכים שלא כוללים קשר ישיר לשאלה.

1. ה' ברא את העולם באופן שמתאים לקיום התורה.
2. ה' ברא את העולם על פי המטרות שאותם הוא רצה להשיג בקיום התורה (סודות התורה)
3. או אפילו אם התורה כוללת הכל, ייתכן שניתן ללמוד זאת רק באופן נסתר וסודי, מה שמכונה לימוד מסודות התורה. מכיוון שצורה שכזו אינה מוכרת בימינו, וככל הנראה גם לא הייתה מוכרת אי פעם, ככל הנראה אין גם ציפייה כזו (להתבסס בעשיית הדברים הטובים על התורה בלבד, ולמצוא בה מקור לכל ההשקפות), ועיננו הרואות שיש דברים טובים שלא נכללים במפורש בתרי"ג מצוות.

אני מאמין גדול בצד הראשון שלך, לפיהם יש עניין לעשות דברים טובים שלא מפורשים בתורה, והתורה עצמה מכווינה אותנו, לדעתי, לקיים דברים שלא כתובים בה באופן ספציפי ומפורש.

לי יש בעיה אם כול הדיון הזה כי אני הרבה זמן כבר לא מבין איזה מין מחייב יש חוץ מהתורה, אני לא מאמין שיש ערך בדבר שלא כתוב בתורה, וכל המושג עבודת המידות והכל הוא סך הכל ציווי של והלכת בדרכיו, לגבי השאלה מדור המבול יש בזה תשובות. לגבי הנושא השני אני לא חושה שהוא ממש נושא, כי בסוף [בגלל שאין מחייב חוץ מהתורה] אני תופס את הויכוח הזה לא כויכוח אידיאולוגי אלא כתועלתני כלומר שיש פה שתי גישות איך לעשות יותר אנשים שמחים, ובתור אדם מאמין אני בכלל לא חושב שיש בזה ערך.

מדוע
למה לא להניח שיש לה' ממך ציפיות בסיסיות שהוא לא כתב בתורה שלו
וכמו שכבר הוכיח רר ניסים גאון מהתביעה של ה' אל קין על רצח הבל, למרות שזה לא נאמר לו בכלל, שיש ציפיות מהאדם להיות טוב ומוסרי.

לי יש בעיה אם כול הדיון הזה כי אני הרבה זמן כבר לא מבין איזה מין מחייב יש חוץ מהתורה, אני לא מאמין שיש ערך בדבר שלא כתוב בתורה, וכל המושג עבודת המידות והכל הוא סך הכל ציווי של והלכת בדרכיו,

וכי מה מחייב אותך לילך אחר ציווי התורה אם לא ההגיון והשכל הישר

@יהודי-חושב כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:

לגבי השאלה מדור המבול יש בזה תשובות.

אשמח אם תפרט

@יהודי-חושב כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:

אני תופס את הויכוח הזה לא כויכוח אידיאולוגי אלא כתועלתני כלומר שיש פה שתי גישות איך לעשות יותר אנשים שמחים, ובתור אדם מאמין אני בכלל לא חושב שיש בזה ערך.

או במילים אחרות איך לעשות יותר טוב לאנשים
תמהני עליך שאתה מסוגל לחשוב שאין ערך כזה, או שלא הבנתי נכון, אשמח להסבר