במהלך השתשלשלות הפולמוס על התכלת, (כוונתי מאז גילוי חלזון המורקס) עיקר הטענות שעלו באו להכחיש את זיהוי חלזון הפורפורא כחלזון התכלת עליו דברה התורה, או לחילופין לשלול את החובה להטיל תכלת מסיבות של מסורת וכו׳

כך במשך הדורות עלו טענות לכאן ולכאן, חיבורים רבים, החל מהקונטרסים של הרב טבגר וכלה באלו של הר׳ אליעזר הול, וכו׳ וכו׳

למעשה עד לפני שנה לא עלתה הטענה (ולפחות לא בבית המדרש) שגם אם אכן שימש חלזון המורקס לצביעת תכלת הרי שרק מין מסויים מתוכו שעונה להגדרות מסויימות הוא החלזון.

לפני כשנה התפרסם מאמר של הרב אפריים בוקוולד בכתב העת ׳מוריה׳ הטוען כי אף אם נאמר כי ניתן להוכיח שהפורפורא שימש לצביעת התכלת, עדיין אין זה אומר שנוכל להשתמש בכל חלזון מזן זה,

בדבריו העלה מס׳ טענות ובתוכן אפשרויות הזיהוי שנאמרו בגמ׳, שקשה למוצאן לטעמו בחלזון זה, כמו כן הצביעה שלו שלטענתו חלשה יחסית ואינה עמידה בתנאי מזג אויר שלטענתו ודאי התכלת בעברעמ
(כידוע מבחן הגמ׳ לעמידות הצבע בין קלא אילן לתכלת אינו עומד היום במבחן עקב שיטות הצביעה המתחדשות)

כמו כן בשביל להמחיש את דבריו ציין שנמצא חלזון מזן זה בחופי תוניסיה, שתכונותיו שונות במספר תחומים, במאמר הוא מצטט מחקרים על התרכובת הכימית של אותו חלזון, והוא טוען (עד כה הבנתי שטענה זו לא הוכחה, למרות שהוא מציג אותה ככזאת) שחומר כימי זה אמור להיות יותר עמיד בתנאים קשים.

מה שתפס אותי במאמר זה שבעוד לכלל הממאמרים שנתפרסמו, אשר באו לשלול את הזיהוי המחקרי של החלזן, התגובות שהתפרסמו עליהם שומטות את האחיזה מתחת לרגליהם, דווקא מאמר זה השאיר את מצדדי הארגמון פעורי פה, התפרסמו שני תגובות למאמר זה בקובץ הבא, אך הם לא היו חד משמעיות ולא סתרו באופן מוחלט את הטענות הללו.

מסכימים?