אותו יהודי התחיל בסכום קטן וככל שאנשים ותרו ודחו אותו הלאה הסכום עלה, כשההצעה עמדה על מאתיים - ארבע מאות הוא ניגש ליהודי הדור פנים, והציע לו ההוא ציין ש״חייו קודמים״ ונטל את הכסף

הרעיון החביב הזה עורר אותי לחשוב על השאלה המוסרית הזאת, שפוגשת אותנו פעמים רבות,

אנו נפגשים כל הזמן במקרים בהם יש לנו אפשרות בעוגמת נפש מסויימת למנוע עוגמת נפש גדולה, או מניה של תועלת מסויימת שתגרום תועלת מרובה

האינטואציה שלנו אומרת שבמקרי קיצון מצופה ממנו לוותר, ואף נראה באור שלילי את מי שימנע מחברו רווח של מליון דולר בשביל להרוויח חמישה שקלים

אך הגבול לכולנו לא ברור, האם מצופה ממני להסכים שיקטעו את ידי בשביל שלא יקטעו לאחר את כל ידיו ורגליו?

האם במקרה של ההצעה בסיפור של סכום כפול לאחר גם מצופה ממני לנהוג כפי שנהגו רוב האנשים, (דרך אגב, אני חושב שהייתי אומר לו ״מאתיים לי מאתיים לך״)

אשמח לשמוע את חוו״ד כמו״כ אם תוכלו למצוא לזה מקורות