בכל חג או מועד מותאמות התפילות ע״פ הזמן, אם בהזכרה בתוך התפילה או בברכת היום ובמוספין על הקורבנות המיוחדים

אך לכאורה בברכה שאנו אומרים בתעניות אין אנו מזכירים במאומה את הייעוד הספיציפי של התענית שהוא האבל על החורבן, והנוסח הוא ככל תענית אשר קיבלו ע״ע ציבור של עשרה אנשים

״עננו כי בצרה גדולה אנחנו״ ממש נשמר הנוסח באופן אוניברסלי בכדי שלא יהיה מיועד עבור מטרה אחת

ואולי זה הגדרה שאכן תעניות אלו אין בהם משהו מיוחד אלא גזרה שיצומו ארבע תעניות וזה מעט מוזר. מדוע שלא תהיה ברכה מיוחדת עבור תענית שהיא ממש חלק מהלוח וקבועה כל שנה מאז שנתקנה.