@מלכת-שבא כתב בה'שנור' בתלמוד:
אקדים שיש פה נקודה גדולה לשבח הציבור החסידי שסובל פחות מסטיגמות, ויכול לעשות כאלה דברים
כמדומני שזה פחות נושא של סטיגמות ויותר נושא של כבוד עצמי מסוים והחזו"א באגרות כותב לבחור שישתדל מאוד לא להלוות מחמת סיבה זו
וזה דבר מסתבר מאוד שאדם צריך לשמור לעצמו את התחושה של מתקיים לעצמו וגם עם צריך עזרא לא צריך למסור את עצמו לכלל אלא בצורה פרטית לבקש עזרא
הרי בי"ד הורגים למיגדר מילתא וא"כ אולי היה חשש שיבינו שהלמיגדר מילתא בנושא זו טעון מיתה וצ"ת
הנה מבואר את הדין שלא להוסיף "לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם׃" ומיד לאחר מכן מבואר את העונש לעבודה זרה "עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹא֔וֹת אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהֹוָ֖ה בְּבַ֣עַל פְּע֑וֹר כִּ֣י כׇל־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־פְּע֔וֹר הִשְׁמִיד֛וֹ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ׃"
ובפשטות הוא תמוה השייכות ביניהם
ואולי אפשר לומר שזה הולך על סוף הפסוק אבל נראה תמוה וצ"ע
ואולי באמת כל הפסוק הולך על קיום המצוות אלא שלא להוסיף הוא חלק מצורת הקיום של המצוות ובאמת אינו דין חדש וצ"ע
כמדומה שזה מחודש מאוד להגדיר את המאריך בתפלתו כאינו ברשות הרי אין שום הגבלה בזמן לתפילה ולא הותנה כניסתו בזה וודאי שכל בית כנסת מסכים בשמחה למי שרוצה להתפלל כמה זמן שהוא רוצה בשונה מהמתפלל במעבר שלא הסכימו לו ולכן זה אינו ברשות
מה שאפשר לדון זה מי שמאריך וידע שיאריך ויכל ללכת למקום שבו לא צריכים לעבור שבזה שמעתי שחשיב בא בגבולו ומותר לעבור
יכול להיות שלקיחת הבצק בשמלה הוא מבטא את המהירות של היציאה שלא היה זמן להתארגן בצורה מסודרת וא"כ הוא ממש בכדי להמחיש את ענין הבחפזון של המצה
ביחס לשאלה הראשונה אולי אפשר להציע שמצוות התלויות בארץ הם הצורה המובחרת לאחוז במעלה של ארץ ישראל וממילא מאמר חז"ל לא בא לומר שלא רצה מחמת המעלה אלא אדרבה שרצה את כל תוקף המעלה של א"י ויש לדון
יש בזה שני דיונים דבמקרה ממוקד זה שאלה אחת ובזמן מלחמה זה שאלה אחרת
שבזמן מלחמה אפשר להסתכל על זה כמלחמה כללית ולא לדון על מקרה מסוים והכאב והרחמים הוא על המלחמה ועל הסיבות שגרמו לה ולא על מקרה ספציפי
כמדומני שהתרגום מתרגם "צדק" כקושטא ומבואר דצדק זה אמת וצדק הוא לא מבטא דוקא דבר מדויק אלא מבטא את הדבר הנכון
