פורום "משלי"

אי' במשנ"ב (סי' תעג) שיש להניח את האפיקומן 'תחת המפה - זכר למה שאומר משארותם צרורות בשמלותם', ויש להתבונן בעשיית זכר להנ"ל, מהי המשמעות במה שנטלו את הבצק בשמלותיהם, שלזה אנו עושים זכר. עוי"ל מ"ט נוהגים כך דווקא במצה של אפיקומן ולא בשאר המצות. ובאופן כללי יש להגדיר מהם סוגי הדברים להם אנו עושים זכר [בפרט בפסח].

@אספ המהרש"א הוא ע"ד הגמ' בר"ה (טז א) 'תניא, אמר רבי יהודה משום רבי עקיבא: מפני מה אמרה תורה הביאו עומר בפסח — מפני שהפסח זמן תבואה הוא, אמר הקב"ה הביאו לפני עומר בפסח, כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות'. עיי"ש.
ובנו"ט לציין לדברי הסבא מסלבודקא (מובא בתחי' חוט השני הל' שבת ח"ב) שלומד מדברי הגמ' בכתובות (עז א) 'אזל רבי אלעזר אמרה לשמעתא קמיה דשמואל, אמר אכסוה שערי לאלעזר', דאכילת שעורים מורה על פחיתות במעלת האדם, וכנ"ל.

בתוס' בב"ק (מה א) מבואר שבהשהיית שור הנסקל אחר גמר דינו עוברים על עינוי דין, והנה בגדר עניינו של עינוי דין מבואר ברש"י (סנהדרין לה א) דטעמו וענינו הוא מצד שהנידון מצפה למיתתו כל היום. ולזה י"ל חידושם של תוס' דאף בשור הנסקל איכא לדינא דעינוי דין, עד כמה שלא שייך בו סברת 'מצפה למיתה'. ולא ראיתי שתוס' לומדים אחרת את גדר עינוי דין.

@מנחם כמדומה שאף הספרדים שנוהגים לומר בבהילו בתחילת ליל הסדר כמובא ברמב"ם זכר ליציאה בחיפזון נוהגים בנוסף ג"כ להניח את האפיקומן במפית, ויש להבין מדוע מחלקים את הזכר לחיפזון בין המצה לבין האפיקומן, שלמצה די באמירת בבהילו ועבור האפיקומן בעינן מעשה ממש. ועוד י"ל כיצד ההנחה במפית מזכירה את עצם היציאה בחיפזון.