פורום "משלי"

מקובל שתושבי אפריקה הם בני חם, תושבי אירופה קשורים ליפת, והאסייתים לשם,

האם יש מקור לכך? ואם כן כיצד קרתה חלוקה זו?

יש למישהו מידע בעניין?

@אחד-חכם כתב בספר השורשים לרד״ק, יש לו מקבילים?:

וכמובן: ספר הערוך לרבי נתן מרומי. (אמנם הוא מילון על התלמוד, אך הוא עושה השוואה מקיפה בין העברית לארמית ובין לשונות חז"ל למקרא.)

כפי שציינת פחות רלוונטי לדקדוק המקרא

@תם כתב בספר השורשים לרד״ק, יש לו מקבילים?:

חשק שלמה

???
דומה לשורשים? או שסתם עוסק בדקדוק, אני מתכוון בעיקר לספרים אנציקלופדים

אני נוהג להשתמש רבות בספר השורשים,

יש כמה נקודות שיש בו חסר מסויים,

גם הוא ממעט מאוד להסביר את משמעות המילים, ובד״כ רק מוצא את המקבילות,

בנוסף במקרים רבים בהם הרד״ק עושה קישורים ממש מענינים בין מילים, מעניין אותי לדעת האם שאר המפרשים גם הבינו כך,

האם יש עוד מקבילים לרד״ק בסגנון ספר זה?

כמה דברים
א. המכל עצמו כמדומני עשוי בדרך כלל מחומרים אחרים, ולא ממתכת כל מיני חומרי בידוד, אמנים עדין תהיה בעיה בצינורות וכו׳
ב. יש גם. נקודה נוספת שאם ישראל הרכיב את זה זה פטור מטבילה וצריך להגדיר בדיוק איזה צורך של הרכבה יש אבל כלל לא בטוח שזה לא נחשב כלי לפני שהטכנאים בארץ מתקינים את זה בפרט שכאשר הצינור לא מחובר לקרקע המים לא יכולו לעמוד יציב

הפירוש המקובל הכי ארוך שמצאתי ״תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כולם משגיח עלינו בכל עת וכו׳״
לא הצלחתי להבין כלל כיצד זה יכול ליכנס במילה אחת אא״כ זה שם קוד כל שהוא

בכל מקרה בפשטות ״אלוקים״ הרי הוא שם שבא לבטא כוח כל שהוא או ריבוי כוחות, כמו כן ניתן להבין שמשמעותו בהקשר של הקב״ה ״כל הכוחות״
אך לא הבנתי א״כ כיצד ניתן לומר ״אלוקינו״ וכי מה שייך בזה השיוך העצמי הנ״ל

לשאלה הזאת עורר אותי ידידי @יאמרו-המושלים שכרגע ממעט לשהות בבית המדרש דכאן. מפאת טרדות ה׳זמן׳

גדלנו על כך שהאדם נוצר בעל בחירה בשביל להיטיב לו לאחריתו, ובשביל שיקנה בעצמו את השלמות האמיתית, ולא כנהמא דכיסופא,

וכפי שמסביר בדרך השם באריכות, והנה קטע מתוך דבריו.

ענין השלימות והחסרונות וקנית השלימות: ואולם גזרה חכמתו שלהיות הטוב שלם ראוי שיהיה הנהנה בו בעל הטוב ההוא פי׳‎ מי שיקנה הטוב בעצמו ולא מי שיתלוה לו הטוב בדרך מקרה ותראה שזה נקרא קצת התדמות בשיעור שאפשר אל שלימותו ית׳‎ כי הנה הוא ית״ש שלם בעצמו ולא במקרה אלא מצד אמתת ענינו מוכרח בו השלימות ומשוללים ממנו החסרונות בהכרח ואולם זה א״א שימצא בזולתו שיהיה אמתתו מכרחת לו השלימות ומעדרת ממנו החסרונות אך להתדמות לזה במקצת צריך שלפחות יהיה הוא הקונה השלימות שאין אמתת ענינו מכריח לו ויהיה הוא מעדיר מעצמו החסרונות שהיו אפשריים בו וע״כ גזר וסידר שיבראו עניני שלימות ועניני חסרון ותברא בריה שיהיה בה האפשרות לשני הענינים בשוה ויותנו לבריה הזאת אמצעיים שעל ידם תקנה לעצמה את השלימיות ותעדיר ממנה את החסרונות ואז יקרא שנתדמית במה שהיה אפשר לה לבוראה ותהיה ראויה לידבק בו וליהנות בטובו:

ועל כך הקשה ידידי מדוע נצטווינו להפריש יהודי המתמודד האם לעבור עברה ובא לבחור ברע, ומדעו ציווה אותנו הבורא לשלול מב״א את הזכות שהוא עצמו רצה להעניק לו.

ניתן אולי לענות שאחרי שאנו רואים את האדם בחור ברע אין טעם שלא להניאו, אך אני חושב שאין זו תשובה מלאה,

אשמח לשמוע את חוו״ד של תלמידי החכמים דפה

עקב החשש שלא תנתן אפשרות לעלות לציון הרשב״י בליל ל״ג בעומר ע״פ הערכות המשטרה כרגע כבר שוהים בהר בערך 10,000 אנשים, ישנם המונים שהגיעו כבר בשבת וכל זאת בשביל שיוכלו לשהות בציון ביום זה,

אני לא מבין גדול בנושאי בטחון, אבל אני חושב שדי ברור לכולם שטענת פיקוד העורף אינה טענה מופקעת, והצעד של צמצום או ביטול העלייה, אינו צעד מוגזם או שנובע מזלזול בדת בצורה כל שהיא, כך שלא נראה לי שניתן לקדש פה מאבק דתי על עצם השליטה בדברים מעין אלו.

האם יש מקור כל שהוא שמצדיק מסירות נפש למנהג מעין זה,

אדגיש שאני מוכן לקבל טענה שאומרת שהוראות פיקוד העורף אינן מגיעות ממקור אובייקטיבי , מכיון שמגיעות מאנשים שלא רואים בקיום מנהגים כלשהם ערך, [וא״כ צריך לחשוב מי כן יכול להורות בעניין במצב שהאנשים עליהם אנו סומכים לא יהיו בהכרח חשופים לנתוני הסיכון] אך עדיין אני מדבר גם מבחינה אישית ודאי שיש סיכון, ומהיכן החשיבות הגדולה שיכולה להצדיק אותו)

בין תכלת לארגמן.pdf
תכלת וארגמן.pdf

בברכות ז.

אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל? שנאמר: ״והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי״, ״תפלתם״ לא נאמר, אלא ״תפלתי״, מכאן שהקדוש ברוך הוא מתפלל.
מאי מצלי?
אמר רב זוטרא בר טוביה, אמר רב: ״יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במדת רחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין״.

אני לא חושב שיש מי שקרא את המאמר הזה ולא תמה, כיצד שייך הדבר שהקב״ה יתפלל

ובעיקר האם תפילתו דומה לתפילה שלנו כלומר האם אכן גם תפילתינו מלבד בקשה היא בעצם פעולה של לעורר תהליכים מסויימים בשמיים, (שרק כך ניתן לכאו׳ להבין שייכות בתפילה של הקב״ה)

האם אי מי יודע להסביר פשר הדבר?

לפני כמה חודשים הושקה תוכנה עם מאגר ספרים, שלדעתי יש בה ממש בשורה בפרט ביחס לעתיד שלה,

התוכנה נוצרה ע״י משתמש במתמחים טופ (לא מתייאש) שעושה את זה לש״ש ללא מטרות רווח, הוא ועוד שותפים שלו במתמחים טופ עובדים ע״ז בצורה רציפה ומשיקים כל הזמן גרסאות חדשות,

(עכשיו זה בגרסא 4.8, את גרסא 5.0 בזמן הקרוב, אם לחשוב ע״פ ההתקדמות האחרונה שהיתה בין גרסאות הרי שזה אמור ללכת למקום הרבה יותר ממה שזה עכשיו)

המעלה הייחודית של התוכנה זה הנוחות מלימוד בתוכה, עד לתוכנה זו לא מצאתי עוד תוכנות שנחמד ללמוד מתוכן, הצורה בה מובאים הפרשנים ממש נוחה לשימוש והעיצוב מאוד נוח ומסודר לעיין,

בנושא החיפוש, לא התנסיתי הרבה, הבנתי שהם לא סוף הדרך, אבל כפי שציינתי הם מתקדמים כל הזמן ומשיקים גרסאות חדשות,

האמת ששנים עצבן אותי, זה שלומדי התורה זקוקים להשתמש בתשלום בתוכנה או בגזלה (בין אם מותר ובין אם אסור ודאי שזה לא הדבר הישר והנכון) או לשלם כסף למיזם טקטסטים של אוניברסיטה במקום שיקום מזכה רבים אחד מתוך כל המתכנתנים החובבנים ויעשה מעשה, והנה אני מקווה שבאמת בעז״ה הם יהיו הפתרון.

זה הקישור לתוכנה מעין אתר שהם בנו במיוחד בשביל זה, ניתן להוריד משם לכל סוג של מחשב (כולל של אפל)

כאן יש דיון במתמחים טופ, על התוכנה, והצעות ייעול ושיפור (בערך 1900 פוסטים)

האם זה קשור לכך שהמניין הוא ״לעומר״ ולא ״בעומר״?

@יאמרו-המושלים כתב בתרבות יוון מזווית אחרת...:

וכגון מה שכתב @משלי-המשלים כל מיני אופנים לחיזוק הירא''ש וכגון הרעיון להחדיר באנשים את הרקע לחייהם של צדיקים ודברי ימיהם של גדו''י ועוד הרבה רעיונות יפים,

נראה לי ש@משלי-המשלים התכוון לרעיון יותר עמוק, שלימוד דבריהם של גדו״י, אינו יכול להעשות ללא הבנה של המקום והתרבות בה היו, ונמצאו, ולמה התיחסו דבריהם,
וזה מתקשר לנקודה הראשונה שהעלה, והוא הניתוק של הלימוד התורני מהחיים המציאותיים, שאם הבעיה הזאת אני מאוד מסכים איתו, מאוד,

(דרך אגב אציין אנקדוטה, אני ביקרת מספר פעמים בישיבת אדרת אליהו בעיר העתיקה, ושמתי לב לכך, שבגזרת הבחורים היותר פתוחים והיותר מתענינים בעוה״ז, יש להם עליונות מסויימת על הציבור הכללי, בכל הקשור ליראת השמים, והדקדוק בהלכה, של אותם בחורים,

איך שהסברתי זאת לעצמי, זה מאוד קשור לכך שאצלם החיבור בין העיסוק התורני לחיים הוא מאוד משמעותי, ומאוד מצויה אצלם השקה והסקת מסקנות ישירות מהחומר הנלמד, להשקפת עולמם, הצורה בה הם תופסים את מאורעות החיים, והמצב הכללי, (מבלי להיכנס לאתגרים והבעיות שמעוררת התנהגות זו)
וממילא כל עוד בחור עוסק בתורה כל יומו, או אפילו חצי מהיום זה יעמוד בסתירה לחיות ברמת רוחנית נמוכה.
בישיבות הרגילות זה מאוד מחולק, יש את החיים הרוחניים, - עבודת המידות, בין אדם לחבירו, ובין אדם למקום, מידות טובות, דרך ארץ, תפילה, התמדה, ויש את הנושא של הלימוד עצמו, שהוא הרבה פעמים הולך למקום של הישגים, בד״כ לומדים נושאים לא רלוונטים לחיים עצמם, לנושא עבודת השם קובעים עיתות נפרדות, ובד״כ ממש קצת, את השקפת העולם המנהג לקבל יותר משיחות ייעדיות במקרה הטוב, או מעיתונים מפלגתיים במקרה הפחות טוב,

דחוק לומר כן,

זה חומרות בחמץ וזה נידון אחר וכאן שייך לומר שגדר החומרא הוא להתרחק כמה שיותר , וגם את זה צריך להסביר
אבל זה לא נוגע לתקנה של חמץ שעע״ה

אני חושב שפתחת מידי הרבה סוגיות בבת אחת
השינוי בחשיפה לעולם החילוני מימינו ועד לפני עשרים שנה
נטיית הפילוסופיה החדשה לספקנות בכל הנושאים של זהות, ובעוד נושאים המזוהים אצלינו אינטואטיבית,
שינוי שהתשתרש ליהדות (מהנצרות?) לגבי תפיסת הדת כחלק חיצוני מהחיים
חכמת התורה והאם הגויים יכולים לתפוס ולהבין אותה
הרעיון שלך שלימוד דבריהם של גדו״י נעשה בצורה המיטבית כאשר מבינים את המקום והסיטואציות בם הם היו, (נושא מאוד מעניין)

בקיצור נראה לי קצת קשה לפתוח דיון על כ״כ הרבה נושאים בו זמנית

לכאו׳ הוא רק תקנה מדרבנן, ואף תקנה שנועדה רק לקנוס את המשהה חמץ בפסח,
ובכ״ז מחמירים ואף בספק, ואף בחשש רחוק, כשחלף זמן רב מפסח, ואף בספק נמכר לגוי!

תודה רבה

השאלה איך נכנסים לעיר העתיקה הבנתי שגם זה חסום,

האם מישהו יודע מה המצב כרגע סביב הר בית השם - אפשרות הכניסה לרחבת התפילה בכותל המערבי, הגישה לשערים, סיבובי שערים, האם יש כלשהם,

תודה רבה