פורום "משלי"

@מלכת-שבא כתב

בכל מקרה הייתי ממליץ ל@אספ לשנות את השם הקוטבי של הנושא, כעיון שודאי שהדברים אינם פשוטים כ״כ

שונה. וכמובן אין כאן שום נקיטת צד אלא משא ומתן כדרכה של תורה.

@שרגי-שהם אין לי בעיה עם זה שזה נראה כמו עובש, רק שההתנהלות של הצרעת עם הפשיון ושאר הדינים היא ניסית, ולכן זה כבר לא משנה אם זה דומה לעובש או לא, כי בפועל כל ההתנהלות והעניין כאן הוא ניסי.

אין למידים מדברי אגדה.

נכנסתי כעת לקישור שהבאת, אני מבין שמה שראיתי הוא גירסה פחות מתקדמת, יתכן שבגירסה הנוכחית היא עולה על אוצריא. בנוסף ממה שנראה באתר מנוע החיפוש של זית עולה לאין שיעור ממנוע החיפוש של אוצריא.
אני אצטרך להוריד את התוכנה ולנסות להשתמש בה כדי להחליט מה יותר נח ללימוד.
יש"כ על המידע.

ידוע מה שכתב החינוך שטעם הספירה הוא כעבד ישאף צל, ומפורסמת הקושיה שאם כך מדוע המניין הוא לימים העוברים מעת הקרבת העומר, ולא לימים הנותרים ליום מתן תורה. לפי נוסח אשכנז יובן יותר, כי באמת הספירה היא לא לעומר אלא בעומר. כלומר המניין אינו מתייחס לימים שעברו מעת הקרבת העומר אלא המניין נמנה בתקופת העומר.
ויתכן לפרש זאת ע"פ דברי המהרש"א (אינני זוכר כעת היכן אשמח למ"מ) שביאר שהתקופה של ספירת העומר היא הפיכת הבהמיות שבתוכנו [אותה מסמלת מנחת העומר העשויה משעורים שהיא מאכל בהמה] ל'אדם' [אותו מסמל קרבן שתי הלחם העשוי מחיטים שהם מאכל אדם].

שאלה טובה.
אולי אפשר לומר ע"פ האמור במסכת מגילה (ג ע"א וכעי"ז במקומות נטספים) "וכי מאחר דלא חזו מ"ט איבעיתו, אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו". והיינו יתכן שמזלו של השור מרגיש במיתה המתרגשת עליו ונגרם לו מכך עינוי דין כנידון המצפה למיתתו בכל יום.

@תם כתב בטהרת המניע בעבודת ה':

הנושא מאוד קשור לנושא שכבר פתחת "אם מטרת הבריאה היא להתענג על ה' או לכבדו, ושמא שניהם משמשים כמטרה מאוחדת"

אמנם שני הצדדים בנידון זה דומים לשני הצדדים שהוזכרו בנידון שהבאת, אלא שאין הכרח לקשר בין שני הנידונים. הנידון שם הוא על תכלית הבריאה, ויתכן שאף אם התכלית היא לכבוד ה', שהיא בעצם תכלית יותר 'לשמה', עדיין המניע בעבודת ה' יכול להיות ויתכן שאף ראוי שיהיה לצורך הנאת ההתקרבות של העובד אל קונו. ומאידך יתכן שאף אם התכלת היא להתענג על ה' ולהדבק בו ע"י התורה והמצוות, מ"מ המניע בעבודת ה' צריך להיות טהור ולא לשום פניה אחרת מלבד קיום רצון הבורא.