פורום "משלי"

@תם כתב בפשט ודרש:

אמנם לא בטוח שהראשונים אצלו זה חז"ל ולא רש"י וכדו'

הוא מזכיר את דברי הגמ' בשבת, שלא ידעו שאין מקרא יוצא מידי פשוטו. וכן מזכיר אח"כ שרש"י כבר נתן לב לפרש לפי פשוטו. וא"כ בהכרח ראשונים אינם פרשני המקרא.

@חיים כתב בפשט ודרש:

איך רשב"ם הבין את התפקיד של הפשט בתורה?

איך כל הראשונים מבינים, זו שאלה בפנ"ע.

עוררו אותי לקו' עצומה, בכל ההגדה לא מספרים ועונים לבן, שיצאנו ממצרים ביום זה, אלא רק מה שיצאנו.
[היינו על הקו' מה נשתנה, לא אומרים היום יצאנו ממצרים לפני כך וכך שנים, אלא רק מה שיצאנו ממצרים.]
ראוי לציין שהרמב"ם כן כתב שאומר שהוציאנו ביום זה.

בכל הגזרות, מה שאנו מקיימם זה בגלל הגזרה, ולא בגלל החשש. [ולכן לא נקרא לאור נר גבוה מדין לא פלוג]
בעיני מופקע לומר שלולי הגזרה יש ערך בקיום, ואי יש ערך יש לדון מהו, [ועל זה הרבה מהדיון לגבי מקלטים]
יש הרבה גזרות שלכאו' ברור שהיו גוזרים. [חשמל, אי אין בו איסור וודאי היו גוזרים אליו. לכאו' על בשר מתורבת וכדו' היו גוזרים שהוא בשרי מדין גזרה. וכהנה רבות.] אולם כיוון שהפרט אין לו משמעות בקיום הגזרה, [אני אקרא ולא אטה] לולי שגזרו אין בזה עניין.
ומ"מ לכאו' ראוי לחפש בזה מקורות, ולא רק סברות לכאן ולכאן.

@אחד-חכם כוונתי באמת הייתה לנוסח הרמבם בהלכותיו.
תשובתך שכיוון שהאב עונה על השאלה מה נשתנה, לא צריך לומר שהיה בלילה זה, עדיין צריכה ביאור, דזה גופה שאלת הבן מה שונה לילה זה, ועיקר התשובה לכאו' היא שהלילה יצאנו ממצרים.

יש כאן עירוב של הרבה נושאים, מהסוגיות הרחבות של פשט ודרש. [ולדעתי יש לתקן את כותרת האשכול למשהו ספציפי יותר @ניהול ]
הנושא כאן הוא ההבדל בין חזל לראשונים. ההצעה של @שבואל עושה רק חצי עבודה, כי זה בדיוק השאלה למה חזל עסקו בגדרים היבשים והראשונים ברעיון. [וכבר דיבור בזה למעלה.]

לא נראה לי שיש לדמות חלילים שבאו לנגן כדי להעציב, ובמיוחד ללויה, לכל שיר רגוע, או עצוב שלנו, שאינו עצוב ממש.
מ"מ לגוף הנידון די פשוט להתיר, שאין האיסור מפורש בשום מקום, אלא המצאה שמא יבאו לרקוד.

@חיים כתב בדברים שחז"ל היו גוזרים עליהם - האם יש עניין לקיים גם כשאין גזירה?:

האם ת"ח שאינו ממנהיגי הדור לא יכול לפסוק שמשהו אסור ולצפות שיסכימו איתו ויתקבל אט אט?

לדעתי התשובה היא חד משמעית לא. אין כוח לאדם לפסוק שדבר אסור, ללא שהוא מכריע שכן הדין בעצם, אבל לתקן איסור חדש, זה רק כוחם של חכמים.
[אולם ראוי להביא מקורות בזה, האם מצינו דינים שקרויים דרבנן, והתחילו ממנהג וכדו', אולם גם שם ייתכן שחזל נתנו תוקף מחייב לאותו מנהג.

@תם כתב בדברים שחז"ל היו גוזרים עליהם - האם יש עניין לקיים גם כשאין גזירה?:

לא פלוג שייך גם בדינם שחידשו הפוסקים

לא נראה לי, צריך לכך מקור. [אולי לא כל א' ראוי להכריע חילוקי הדינים, אולם אי לא שייך הטעם, אין לא פלוג בלי תקנה או קבלה מחייבת.]

@חיים כתב בה'שנור' בתלמוד:

לא מספיק הבנתי את השאלה מהו היחס הנכון הלכתית אתה מתכוון בהלכות צדקה?

המילה הלכתית באמת אינה מדויקת. התכוונתי היחס הנכון מבחינה תורנית.