פורום משלי

נגעת כאן בכמה וכמה נקודות חשובות שאינם קשורות בהכרח לסיבובי שערים.
א. ריקודים ומחולות. דבר זה קיים גם בכותל, בחגים במוצאי שבועות, ועוד, השאלה אם זה הגישה להר הבית והכותל-ושמחתם לפני ה', או צער וכיסופים לבנין הבית, אינו נוגעת לסיבובי השערים.
ב. כנ"ל לגבי איסורי לא תגורו, וסכנת נפשות. קשורים לנושאים רחבים מהר הבית, כל התפיסה הימנית שהתקצנה בציבור שלנו.
ג. מה שטענת לגבי כניסה להר הבית בטומאה, איני בקיא במיקומים, לכאו' ברור שהמדרגה אינה הר הבית המקודש. מה שגדולי ישראל אסור כניסה לכל הר הבית, הוא גדר מתבקש מכמה טעמים, אך לא בהכרח 'קיים גם בצורה כזו.

@מנחם @צפיחית-בדבש
מדבריכם נראה שאתה סבורים שיש באמת אמת א' אף בדרך האגדה, ובלימוד נכון ניתן להכריח דברים מסוימים.
אני דעתי [וכך לכאו' דעתו של @אנוכי ] שבאמת אין הכרח, ולכך באמת צריך לדעת איך ללמוד נושאים אלו, בערבון מוגבל, ולדעת איך ללמוד דרשות והגדות, אלו רעיונות שצריכים להיות נכונים, א לא בהכרח מוכרחים מהמקום שבו תולים אותם.
[זה לכאו' מחידושיו הגדולים של הגרמ"ש, שסבר באמת שהכל מוכרח והכל חייב להיות כדבריו, עד שאין בדבריו חידוש, והוא חידוש גדול מאוד, ולכאו' המהר"ל עצמו לא סבר שרעיונתיו מוכרחים]
הן אמת שלכאו' צריך להיות תוכן ברור ומוגדר לחגים, אולם התוכן הפשוט הוא זכר ליציאת מצרים ולענני הכבוד, כל שאר הרעיונות שלעיל הם תוספות, ולא מהותיות בצורת חגיגת החג.
[בנותן טעם להזכיר כאן דברי המהר"ל ההפרש בין וילכו שניהם עימו, לוילכו זקני מדין איתו, ומבואר לכאו' כנ"ל שאין הדברים מוכרחים.]

שורש השאלה לענ"ד.
האם שמחת בית השואבה במקדש היא משום שמחת החג-כמו שנראה ברמב"ם.
או בגלל שמחת השאיבה כפשטות הגמ'.
ונ"מ שאם זה משום שמחת מצוות ניסוך המים מה שייך לעשות לכך זכר היום.

זכורני סברא שכל דין ס"ד לחומרא הוא באופן שאחר שעשה המעשה וודאי יצא יד"ח, ומשא"כ בנידו"ד. ואיני זוכר כרגע מי דיבר בזה.

אין לי מושג מקורם של קבצים אלו ויתכן שיש בהם הפרה של זכויות יוצרים.

בענין איסור גניבת תוכנות של מחשב וכדומה.pdf בענין העתקת קלטות, תכנת מחשב וספרים.pdf בענין זכויות מייצר תוכנות לאסור העתקתם.pdf צילום והעתקה מספר, קלטת או תוכנה.pdf

מעלה כאן מספר ספרים על הנושא.
דרכי חושן - א סילggמן יהודה משה בן טוביה.pdf

לכאו' ברור שכוונת הגרש"ז כמו שכתבו זה מדין בא בגבולו שאין לו רשות לזה.
[ולא מדין שבסיום תפילת הציבור פקע שם התפילה מהמקום.]
אלא שיש לעיין במה שהעיר @מנחם שלכאו' ברוב בתי המדרש ובתי הכנסת בימינו יש זכות למתפלל להמשיך בתפילתו עוד איזה זמן כל שהוא. וכל מה שאין זכות זה לתקוע את המרחב. ויש לדון הרבה אי גם בזה יש את הדין של בא בגבולו. ולע כן לגבי מעבר, מי שאינו מתפלל במעבר אלא לפניו.
יש נידון נוסף אי שייך הפרעת כוונה. מה שעוצם עיניו לכאו' אין לזה משמעות. צורת התפילה המבוארת בפוסקים אי בעצמת עניים, ובכ"ז דנו על הפרעה למתפלל.
רק ילע במה שהעירו השמתפלל מופרע ממה שאנשים מחכים בגללו, [ונ"מ למתי נחשב שנגמרה התפילה] וילע שאילו היו מחכים בכבוד הראוי, ובהרגשה הנכונה, לא היה מופרע בזה כוונתו.

מבואר בגמ' שמה שלא הרגו לשליח הוא שמא יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג.
וצ"ע מי יטעה בזה, וכי בי"ד שיש בידם להרוג יטעו בדבר זה, לסמוך על מעשה שהיה בלי שום בסיס בתורה.
וכי רשות ביד כל אדם להרוג, אף אי כך הדין של מטיל מום בקודשים.

ושמעתי שיש שרצו ליישב, שמצד מעלת א"י, יש לו במחנה שכינה במשכן, שגם שם שכן ה'.

ידוע מאמר חז"ל שרצה משה לעלות לארץ כדי לקיים מצוות התלויות בה.
וקשה למה לא מצד מעלת ישיבת א"י, וקדושתה.
וביותר שלכאו' מה שניתן לו-לראות את הארץ, יש בזה איזה אחיזה ותפיסה במעלת א"י, אבל אין לזה שיכות למצוות התלויות בארץ.

קורח שפיקח היה, וכן ר"נ ראשי סנדראות, הם פתח להרבה דרשנים להסביר את טענתו של קרח במה חלק עם משה.
אבל לכאו' חז"ל במפורש אמרו שמחלוקת זו לא הייתה לש"ש, קרח חלק כי רצה כבוד לעצמו, לא כי היה כאן איזה טענה אמיתית על משה.
האמנם?

כשמתקינים ומעדנים גירסה וספרים, זה מוחק אוטומטית את כל הגירסה הקודמת???

לענ"ד פשוט שרמתו הרוחנית בעוה"ב של הר"י גבוהה לאין שיעור מהרפתן. אין הכרח לפני הקב"ה לשוויון, וכמו שברור שגוי שעבד ככל יכולתו אינו בדרגת ישראל, כן הוא אף בתוך ישראל. ואין אנו יודעין חשבונות שמים, [ולכאו' יתכן שקשור לתורת הגילגולים].

@מלכת-שבא כתב בבהמה וחיה, בהמה דקה וגסה, מה מגדיר את ההבדל?:

בהמה וחיה שמעתי שזה קשור לשאלה האם היא ניתנת לביות

גם אני שמעתי כן, וכן מבואר ב"המכלול".

@מנחם אתה שואל על הרמב"ם?
לכאו' הכוונה שמהשהיה אצלו וקרבתו לומדים הנהגות ואמונות.

@מנחם כתב בהידבקות בצדיק:

כדי שיגיע לנו להדמות במעשיהם ולהאמין האמתיות מדבריהם

זה, ותו לא.

@מלכת-שבא כתב בבחירה וכפייה:

מה זה ״דמויות עוד״ עוד חלק ל׳דמויות׳ שיצא בחנוכה תשפ״ה?ֿ

בכל מקרה נראה לי פחות קשור לעניננו יען לא סביר שמישהו כאן שמאוד מוטרד מהשאלה ילך ויקנה את הספר

חלק שני, שהוא מוכר במהדורה דיגטלית ב20 שקל.

בנוגע לשאלה של כפית דעתי כשהשני ושב אחרת, יש על זה מאמר יפה שמעלה כמה נקודות כואבות בנושא זה. [לשכנע ילד ללבוש תכלת בניגוד לדעת אביו, כי אני חושב שזה מצווה?. או לשכנע ילד לפרוש מכת כי אני חושב שזה טעות.] המאמר הוא של דוד ה. מפורום לתורה, התפרסם בספרו [בתשלום] דמיות עוד, תחת השם 'לא מושלם'.

הגמ' של 'לדבקה בו' מבואר מה עניינה, להשיא ביתו לת"ח, ולשאת בת ת"ח ולעשות פרגמטיא עם ת"ח. לא מצאנו שום עסק של דבקות אחרת.