פורום משלי

כמות מצערת של הבלים

מצאתי בפול"ת
"הראדז'ינר מביא בספרו על התכלת (עין התכלת) שאחד מהגדולים אמר לו שאם אין זה אלא ספק אינו מחויב להניחו. והראדזינר דוחה סברא זו מהש"ס.
(והשמועה הוא שזה היה הבית הלוי או הגר"ח, ובבריסק מכחישים.)
בגור אריה יהודה (שהוציא ר' מנחם זעמבא, מכתבי בנו) יש ג"כ סימן שדן בזה. ודעתו שפטור.
ובספר משמרת מצוה, (יש באוצר החכמה), חלק עליו בתקיפות. וכתב שלא היה ביד ר"מ זעמבא להשיב עליו."
ואין תח"י למצוא כעת את המקורות
מוזמנים להביא לכאן

אם הייתי זוכר הייתי כותב

וזכורני שיש ראיות מפורשות נגד

יש סברא מודרנית להחמיר בזה וכהגר"א
שהרי ע"פ הידוע כיום אין מציאות של נחש שמטיל ארס וכו', ואם לא נניח שהשתנו הטבעים בזה (או שאמרו נחשים ובאמת היה חיידקים וכדו'), הרי שצ"ל שיש טעמים נסתרים...

הטענה ישנה ואין בה חדש, היא ידועה כבר שנים רבות ע"ש האדריכל טוביה שגיב, וגם הוא לא היה הראשון

עוד בעניין, או בסמוך לו
ראה מש"כ רבינו יונה ע"פ אבות "אם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה - לומר שיש יתרון למרבה מדעתו ונחכם על הממעיט אע"פ ששניהם לא נתבטלו"
(וראה גם מהר"ל בתפארת ס או סא, אין הספר לפני כעת, ובדרך חיים ע"פ אבות על לפום צערא אגרא)

לגבי שאלת השכר והמדרגה וכו'
נאמנם עלי דברי משה "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא"

א. שמו אריאל
ב. יש בדבריו אי דיוקים משמעותיים (בתקווה שלא סילופים מכוונים חלילה)

@אומר-דרשני כתב ב"וישם בלבנו אהבתו ויראתו", היתכן?, הלא הכל בידי שמים חוץ מיר"ש.:

יש שכתבו

חזו"א. לא?

@מניח-בקדושה כתב בעינוי דין:

@אלחנן-דוד-קרויזר באם זכור לך המקור אשמח שתכתוב

עיי"ש - https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/אנציקלופדיה_תלמודית:ענוי_הדין#cite_ref-10:~:text=מקורו וגדרו-,טעמו ומקורו,-בטעם האיסור לענות

אחפש בל"נ

במסוים אולי בשור הנסקל יש עניין מצד שבתורה נאמרה המיתה בבעלים "וגם בעליו יומת"

גם זכור לי שיש הלומדים בטעם איסור עינוי הדין שהוא מצד מצוות וביערת הרע מקרבך, וגם זכור לי שיש אצלם התייחסות לשור הנסקל

@שרגי-שהם כתב בהאם מותר לשמוע שירים עצובים בספירת העומר?:

@אלחנן-דוד-קרויזר כתב בהאם מותר לשמוע שירים עצובים בספירת העומר?:

תדון מה המקור בכלל לאסור מוזיקה בספירת העומר
ומה המקור לאבלות בספירת העומר

אם נדון בזה נגיע לדבר ברור, והוא "המנהג"
וכמובן יש לשאול טובא על מנהג זה, סמכותו, ועניינו.
והאם יש להקפיד עליו לאור אירועים מסויימים שעברו עם ישראל
והמקל בכל המנהג הזה יש לו על מה (ואולי גם על מי) שיסמוך

אם מסתכלים על המנהג, נראה שפשט מאד המנהג להקל בכל מיני קולות, ושירים עצובים, וכן ווקאלי, וכן בהרבה מקומות שירים שמחים, אינם בכלל המנהג. (בדומה לזה טען הר"י מאיר ביחס למנהגי בין המצרים)

זו בהחלט גישה קיימת, יש אחרים שאומרים אחרת
אני לא בדקתי

@יאמרו-המושלים כתב בבירור הדינים והחומרות בטחינה \ לישה \ אפייה לאחר הפסח:

@אלחנן-דוד-קרויזר כתב בבירור הדינים והחומרות בטחינה \ לישה \ אפייה לאחר הפסח:

יש שלב נוסף וזה קמח שנטחן לפני פסח בטחינה רגילה האם הוא חמץ או לא
והפיתרונות לזה (לחוששים): או נטחן לאחר הפסח, או נטחן קודם הפסח בטחינה יבשה.

אשמח להסבר מה זה טחינה רגילה ומה זה טחינה יבשה

בטחינה רגילה החיטים עוברות תהליך כלשהו של הרטבה כדי לרכך אותם לפני הטחינה
בטחינה יבשה מדלגים על השלב הזה

יש ויכוח גדול בדעות ובמציאות איך בדיוק מתבצעת ההרטבה, כמה מים, האם בהשריה/התזה/אדים, כמה נספג בחיטים, כמה זה מוסיף, והאם זה מחמיץ.

דבר פלא יש בעניין, שבהכשר הרב לנדא כותבים נטחן וכיו"ב גם על מוצרים שאינם נטחן, מפני שלדעתם אי"צ לחשוש לזה. והוא פלא גדול

@יאמרו-המושלים כתב בבירור הדינים והחומרות בטחינה \ לישה \ אפייה לאחר הפסח:

@אלחנן-דוד-קרויזר כתב בבירור הדינים והחומרות בטחינה \ לישה \ אפייה לאחר הפסח:

יש נושא של קמח האם הוי חמץ וצריך למכור ('נטחן') או שאינו חמץ כלל,

אם הבנתי נכון הכוונה לבצק
אשמח להבהרה

לא הבנתי השאלה כה"צ
בצק מלפני פסח הוא בוודאי חמץ
יש שלב נוסף וזה קמח שנטחן לפני פסח בטחינה רגילה האם הוא חמץ או לא
והפיתרונות לזה (לחוששים): או נטחן לאחר הפסח, או נטחן קודם הפסח בטחינה יבשה.

כ"ז לא נוגע לשאר חומרי הגלם שבמוצר, אע"פ שבהכשר העדה"ח כשכתוב 'נטחן לאחר הפסח' הרי"ז אומר שכל חומרי הגלם יוצרו לאחר הפסח.

@יאמרו-המושלים כתב במידע על חמץ במאפיות לאחר פסח פ''ו:

יש כאלו שנוקטים שכן יש הבדל, אין לי מושג למה ולכן הדגשתי שאין לי צורך

לא שמעתי בלתי היום. אשמח מאד למקור וטעם.

קישור - https://tora-forum.co.il/threads/אשכול-לעדכוני-נאפה-ונטחן-לאחר-הפסח-תשפ-ו-וטחינה-יבשה-עדכונים-בלבד-ולא-דיונים-הלכתיים.99483/

שוב בקצרה למיטב ידיעתי:
ר"ח כץ טוען שיש כאן אחריות ישראל כי צריך להסתכל על האחריות הפלילית והפיננסית שהיא של הדירקטוריון ו/או המנכ"ל, ולא על הבעלות שהיא של נסטלה. כמדומה שרוב הרבנים לא סבורים כך (יל"ע גם אם יש בפועל להנ"ל אחריות על המוצרים או רק על התנהלות של החברה)

יש נושא עקרוני במניות האם להתייחס לבעלי מניות שהם מיעוט ו/או אין להם שליטה (שמסתמא יש יהודים כאלו גם בנסטלה)

בעלות נכרי מעוררת גם בעיה בהפרשת תרו"מ