פורום "משלי"

אין לי מושג מקורם של קבצים אלו ויתכן שיש בהם הפרה של זכויות יוצרים.

בענין איסור גניבת תוכנות של מחשב וכדומה.pdf בענין העתקת קלטות, תכנת מחשב וספרים.pdf בענין זכויות מייצר תוכנות לאסור העתקתם.pdf צילום והעתקה מספר, קלטת או תוכנה.pdf

מעלה כאן מספר ספרים על הנושא.
דרכי חושן - א סילggמן יהודה משה בן טוביה.pdf

לכאו' ברור שכוונת הגרש"ז כמו שכתבו זה מדין בא בגבולו שאין לו רשות לזה.
[ולא מדין שבסיום תפילת הציבור פקע שם התפילה מהמקום.]
אלא שיש לעיין במה שהעיר @מנחם שלכאו' ברוב בתי המדרש ובתי הכנסת בימינו יש זכות למתפלל להמשיך בתפילתו עוד איזה זמן כל שהוא. וכל מה שאין זכות זה לתקוע את המרחב. ויש לדון הרבה אי גם בזה יש את הדין של בא בגבולו. ולע כן לגבי מעבר, מי שאינו מתפלל במעבר אלא לפניו.
יש נידון נוסף אי שייך הפרעת כוונה. מה שעוצם עיניו לכאו' אין לזה משמעות. צורת התפילה המבוארת בפוסקים אי בעצמת עניים, ובכ"ז דנו על הפרעה למתפלל.
רק ילע במה שהעירו השמתפלל מופרע ממה שאנשים מחכים בגללו, [ונ"מ למתי נחשב שנגמרה התפילה] וילע שאילו היו מחכים בכבוד הראוי, ובהרגשה הנכונה, לא היה מופרע בזה כוונתו.

מבואר בגמ' שמה שלא הרגו לשליח הוא שמא יאמרו מטיל מום בקדשים יהרג.
וצ"ע מי יטעה בזה, וכי בי"ד שיש בידם להרוג יטעו בדבר זה, לסמוך על מעשה שהיה בלי שום בסיס בתורה.
וכי רשות ביד כל אדם להרוג, אף אי כך הדין של מטיל מום בקודשים.

ושמעתי שיש שרצו ליישב, שמצד מעלת א"י, יש לו במחנה שכינה במשכן, שגם שם שכן ה'.

ידוע מאמר חז"ל שרצה משה לעלות לארץ כדי לקיים מצוות התלויות בה.
וקשה למה לא מצד מעלת ישיבת א"י, וקדושתה.
וביותר שלכאו' מה שניתן לו-לראות את הארץ, יש בזה איזה אחיזה ותפיסה במעלת א"י, אבל אין לזה שיכות למצוות התלויות בארץ.

קורח שפיקח היה, וכן ר"נ ראשי סנדראות, הם פתח להרבה דרשנים להסביר את טענתו של קרח במה חלק עם משה.
אבל לכאו' חז"ל במפורש אמרו שמחלוקת זו לא הייתה לש"ש, קרח חלק כי רצה כבוד לעצמו, לא כי היה כאן איזה טענה אמיתית על משה.
האמנם?

כשמתקינים ומעדנים גירסה וספרים, זה מוחק אוטומטית את כל הגירסה הקודמת???

לענ"ד פשוט שרמתו הרוחנית בעוה"ב של הר"י גבוהה לאין שיעור מהרפתן. אין הכרח לפני הקב"ה לשוויון, וכמו שברור שגוי שעבד ככל יכולתו אינו בדרגת ישראל, כן הוא אף בתוך ישראל. ואין אנו יודעין חשבונות שמים, [ולכאו' יתכן שקשור לתורת הגילגולים].

@מלכת-שבא כתב בבהמה וחיה, בהמה דקה וגסה, מה מגדיר את ההבדל?:

בהמה וחיה שמעתי שזה קשור לשאלה האם היא ניתנת לביות

גם אני שמעתי כן, וכן מבואר ב"המכלול".

@מנחם אתה שואל על הרמב"ם?
לכאו' הכוונה שמהשהיה אצלו וקרבתו לומדים הנהגות ואמונות.

@מנחם כתב בהידבקות בצדיק:

כדי שיגיע לנו להדמות במעשיהם ולהאמין האמתיות מדבריהם

זה, ותו לא.

@מלכת-שבא כתב בבחירה וכפייה:

מה זה ״דמויות עוד״ עוד חלק ל׳דמויות׳ שיצא בחנוכה תשפ״ה?ֿ

בכל מקרה נראה לי פחות קשור לעניננו יען לא סביר שמישהו כאן שמאוד מוטרד מהשאלה ילך ויקנה את הספר

חלק שני, שהוא מוכר במהדורה דיגטלית ב20 שקל.

בנוגע לשאלה של כפית דעתי כשהשני ושב אחרת, יש על זה מאמר יפה שמעלה כמה נקודות כואבות בנושא זה. [לשכנע ילד ללבוש תכלת בניגוד לדעת אביו, כי אני חושב שזה מצווה?. או לשכנע ילד לפרוש מכת כי אני חושב שזה טעות.] המאמר הוא של דוד ה. מפורום לתורה, התפרסם בספרו [בתשלום] דמיות עוד, תחת השם 'לא מושלם'.

הגמ' של 'לדבקה בו' מבואר מה עניינה, להשיא ביתו לת"ח, ולשאת בת ת"ח ולעשות פרגמטיא עם ת"ח. לא מצאנו שום עסק של דבקות אחרת.

אני מסכים באופן גורף עם הדרשן הצעיר.
חסד עניינו הגברת הטוב בעולם. אם לך הקושי הוא ברמה מסוימות, והתועלת של השני תהיה גדולה על הקושי שלך, יש כאן חסד, ואם לא הרי זה ניצול. [כללו של דבר לא יתכן מעשה שאני יעשה לחברי זה חסד לו, ואם הוא יעשה לי זה חסד לי, זה דבר שאינו יתכן.]
בעניין רבקה נאמרו בזה כמה סברות. א. היה זה זמן של נשים 'עת צאת השואבות'. ב. היה זה באר של שני העיר שלהם מותר היה לשתות. ויש עוד תי' איני זוכר בכרגע.

ההגדרה של מעשה כחסד, הוא כל מקום שבו השני נתרם יותר מההפסד שלך. [כשזה אינו אין כאן כלל חסד, אולם לא נמדד לפי שווי כספי, אלא לפי השימוש שלו, ולכן מאתים שקל לאדם עמיד שווים פחות מאשר אצל עני, וכשייתן לו אותם, יתקיים בזה מצוות חסד.] ולכן בכל המקרים שלעיל יש כאן מצווה וחסד.
אבל, גם לחסד יש גבולות, ואין אדם מחוייב לבזבז כל ממונו, או שעותיו לחסד, ואף שלא שמענו בזה גדרים ברורים, ממ תלוי בדעת האדם, וכל א' כפי דרגתו.
[כללו של דבר, אני לא רואה כאן שאלה חדשה יותר מכל שאלה כמה להשקיע מכספי וזמני עבור חסד, רק שכאן זה נשמע יותר טוב כי זה ממון שעדיין לא בא לידי].

@הלבלר כתב בהגרלות והימורים:

לגבי צורת ההגרלה אפשר לקנות אוטמטי וכשאתה שם מספרים לבד אתה מהמר שזה מה שיצא בעצם. במיוחד כאלה ששמים "מספרי מזל" [עפ"י ת.ז תאריך לידה וכדו']

מי שמאמין במשמעו של מספרי מזל זה בעיה של ניחוש, אבל כל בר דעת מבין שאין להם משמעות.

@הלבלר כתב בהגרלות והימורים:

זה לא עסק אלא גוף ציבורי שאתה יכול לקבוע את המדיניות שלו

מה זה משנה. הנידון הוא לאסור לקנות אצלהם כי הכסף הולך לדברים לא טובים, ועל זה אמרתי שכשאתה קונה אצל אדם [או גוף ציבורי] לא אמרוה להיות משמעות מה הוא עושה עם הכסף.

@מעבר-אחר כתב במשמעות השם ״אלוקים״:

לא הצלחתי להבין כלל כיצד זה יכול ליכנס במילה אחת אא״כ זה שם קוד כל שהוא

זה נכנס בשם 'אלוקינו', ולא בשם אלוקים.
יש חילוק גדול בין השם אלוקים שעניינו רק עצם היותו תקיך ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, לבין ה' אלוקינו, שבו אנו מיחסית את יכולת זו אלינו, וכמו אלוקי אברהם וכדו', וכאן עניינו שמשגיח עלינו ביחוד, או שאנו מאמינים בו, או שאנו מקבלים מלכותו.