@מלכת-שבא כתב בהוזזת פח אשפה מלא לצורך הכנסת אשפה ממקום אחר:

חשבתי לדון לגבי הביטול של האשפה לפח אולי אין להגדירו כבסיס

ההנחה ההלכתית שהפח נחשב "בסיס לדבר האסור" אינה מוסכמת, ולמעשה הפוסקים דחו אותה מכמה טעמים:
א. פח לא נעשה בסיס: כדי שכלי יהפוך ל"בסיס", הנחת המוקצה עליו צריכה להיות כדי לשמור על המוקצה או לשרת אותו. בפח אשפה המצב הפוך – הפח משרת את האדם כדי להיפטר מהלכלוך, והאשפה עצמה היא דבר שרוצים לזרוק ושאין בו שום חפץ. לכן, הפח לא מקבל דין בסיס החמור, אלא נשאר במעמדו ככלי (שמלאכתו לאיסור או להיתר), ומותר להזיז אותו "לצורך מקומו" או לצורך שימוש בו כך מובא בשש"כ בדעת הגרש"ז

@מלכת-שבא כתב בהוזזת פח אשפה מלא לצורך הכנסת אשפה ממקום אחר:

המתבסס גם אסור להוזיז אותו כמובן, ההיתר של גרף של ריעי לא נאמר למה שנמצא באשפה כבר,

ב. היתר גרף של ריעי על האשפה החדשה: גם אם נחמיר כדבריך, הטלטול של הפח כעת לא נעשה עבור האשפה שכבר בפנים, אלא עבור האשפה החדשה שיש לך ביד. האשפה שבידך שאריות אוכל, קליפות וכדומה מוגדרת כ"גרף של ריעי" שמאיסה עליך את השולחן או המטבח. כיוון שמותר לך לטלטל את הגרף של ריעי שבידך כדי לזרוק אותו, מותר לך גם להזיז את הפח כדי לאפשר את הכנסת האשפה הזו, בגלל שזה צורך ישיר של פינוי הלכלוך שמפריע לך עכשיו.
לכן, המנהג הרווח להזיז את הפח לצורך הכנסת אשפה מיוסד כדת וכהלכה, ומי שרוצה להחמיר מעבר לכך – יכול להזיז את הפח ברגל (טלטול מן הצד)

כמה דברים
א. המכל עצמו כמדומני עשוי בדרך כלל מחומרים אחרים, ולא ממתכת כל מיני חומרי בידוד, אמנים עדין תהיה בעיה בצינורות וכו׳
ב. יש גם. נקודה נוספת שאם ישראל הרכיב את זה זה פטור מטבילה וצריך להגדיר בדיוק איזה צורך של הרכבה יש אבל כלל לא בטוח שזה לא נחשב כלי לפני שהטכנאים בארץ מתקינים את זה בפרט שכאשר הצינור לא מחובר לקרקע המים לא יכולו לעמוד יציב

יש פה בעצם שני סוגיות אחת זה השאלה האם יש בעיה שיהיה בזה חומרים לא כשרים, והשאלה השנייה על מה ניתן לסמוך ואימתי צריך לחשוש כשאין כשרות.
(כמו כן ניתן לשאול מהו הדין למקרה של ספק, למשל האם ניתן לצרף את שני השאלות האלו ולהקל)

גרינהוט בשר מתורבת.pdf