טהרת המניע בעבודת ה'
-
האם עבודת ה' צריכה לבוא מתוך גישה אלטרואיסטית?
האם דברי המשנה "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", תומכת בעבודת ה' מתוך גישה אלטרואיסטית?
האם יסודו של הרמח"ל שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' דוחה גישה זו? (בשלמא עצם זה שיש פרס אינה כ"כ ראיה, אך אם כל התכלית היא לשם התענגות קשה לומר שהדרך אל התכלית אינה אמורה לכוון לכך, אולי הכל תלוי בהבנה מהי 'התענגות' זו).
אם התשובה היא לא, מהו הדין לעשות את המצווה לשמה, (יש נפש החיים ידוע המסביר את ענין ה'לשמה', אינני זוכר כרגע. בלי קשר יתכן שעניין ה'לשמה' הוא לעשות את המצוה ע"מ להתענג על ה' ולהדבק בו שהיא השלמות האמיתית כדברי הרמח"ל, ולאפוקי מעשיית המצווה ע"מ להתכבד וכדומה).
אשמח לשמוע את חו"ד ולקבל מקורות בנושא זה.
-
בפשוטה של משנה "פרס" זה חצי ככר, כמצוי במשנה, והכוונה לא לעבוד בשביל לקבל את הארוחה היומית, את ההווה המידי.
הנפה"ח, מדבר על "תורה לשמה", ומבאר שהכוונה להרבות תורה. לא קשור לדיון
הנושא מאוד קשור לנושא שכבר פתחת "אם מטרת הבריאה היא להתענג על ה' או לכבדו, ושמא שניהם משמשים כמטרה מאוחדת" -
אציע את דעתי הבסיסית בלא העיון הנדרש, נראה פשוט בעיני שמהלך חייו של עובד ה' אמור להיות באופן שהוא רואה בכל קיום מצוה קיום רצון ה', מבואר בהרבה ספרי עבודה כי היראה מהשי"ת והעבודה לו מחמת הרצון לקבל שכר או לחמוק מעונש היא דרגה פחותה בעבודת ה', אך הדברים (למיטב זכרוני לע"ע) לא נאמרו ביחס לכך שעובד ה' מקיים את רצונו מתוך הידיעה וההכרה בשכר ועונש, או מתוך הידיעה שששכרו העתיד לו מונח בגוף עבודתו. יש להרחיב עוד רבות בהנ"ל רק אחתום בדברי הרמב"ם בהל' מלכים שכ' 'לֹא נִתְאַוּוּ הַחֲכָמִים וְהַנְּבִיאִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ. וכו' אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִין בַּתּוֹרָה וְחָכְמָתָהּ. וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם נוֹגֵשׂ וּמְבַטֵּל. כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא', והיינו שזהו המונח בגוף הציפיה לימות המשיח, הרצון לחיות חיי עוה"ב ע"י קיום התורה ומצוות.
-
@תם כתב בטהרת המניע בעבודת ה':
הנושא מאוד קשור לנושא שכבר פתחת "אם מטרת הבריאה היא להתענג על ה' או לכבדו, ושמא שניהם משמשים כמטרה מאוחדת"
אמנם שני הצדדים בנידון זה דומים לשני הצדדים שהוזכרו בנידון שהבאת, אלא שאין הכרח לקשר בין שני הנידונים. הנידון שם הוא על תכלית הבריאה, ויתכן שאף אם התכלית היא לכבוד ה', שהיא בעצם תכלית יותר 'לשמה', עדיין המניע בעבודת ה' יכול להיות ויתכן שאף ראוי שיהיה לצורך הנאת ההתקרבות של העובד אל קונו. ומאידך יתכן שאף אם התכלת היא להתענג על ה' ולהדבק בו ע"י התורה והמצוות, מ"מ המניע בעבודת ה' צריך להיות טהור ולא לשום פניה אחרת מלבד קיום רצון הבורא.