האם יש חיוב לקיים ספק מצווה דאורייתא
-
הא פשיטא שספק דאורייתא לחומרא.
והנה במקום שיש ודאי חיוב וספק פטור, כגון ספק חילול שבת וכדומה פשיטא שמחויב להחמיר מספק ולא לעבור על האיסור.
וה"ה בקום עשה כגון כשמסופק אם נטל לולב, (כגון ספק בכשרות הלולב) - עליו ליטול מחדש מספק.ויש מקום לדון בספק קיום מצווה: כגון שיש לו אך ורק אתרוג ספק מורכב - האם מחויב בקיום המצוה מספק מדין ספד"א לחומרא. או"ד במקום שיש ספק אם יש כאן דאורייתא, לא שיך הדין דספד"א לחומרא.
ויש לדון עוד - דלכאורה חיובו בנטילת לולב הוא חיוב שאינו תלוי במה שתחת ידו, ואם אין לו אתרוג תחת ידו, הרי הגברא מחויב בנטילת לולב אלא שאין לו היכ"ת לקיימה. וא"כ שמא יש להגדיר שיש כאן ודאי חיוב דאוריתא והרי הוא ככל ספד"א דהוי לחומרא. -
@אספ כתב בהאם יש חיוב לקיים ספק מצווה דאורייתא:
ויש לדון עוד - דלכאורה חיובו בנטילת לולב הוא חיוב שאינו תלוי במה שתחת ידו, ואם אין לו אתרוג תחת ידו, הרי הגברא מחויב בנטילת לולב אלא שאין לו היכ"ת לקיימה. וא"כ שמא יש להגדיר שיש כאן ודאי חיוב דאוריתא והרי הוא ככל ספד"א דהוי לחומרא.
בוודאי שכך, מה יש פה להסתפק? התביעה מן התורה קיימת על האדם, והוא מחוייב לקיימה גם ע"י שלילת כל הצדדים האפשריים שמא עובר על התביעה
-
@כאחד-הצביים-אשר-בשדה
אכן יתכן והדוגמה הספציפת פחות מוצלחת.
אבל עדיין יש מקום לדון בהנ"ל, כגון בכה"ג שסופק אם הוא היום החמשה עשר לחודש השביעי - האם יש לו ליטול לולב מדין ספד"א לחומרא, או"ד לא שייך דין זה כשיש ספק אם עצם החיוב קיים. -
זכורני סברא שכל דין ס"ד לחומרא הוא באופן שאחר שעשה המעשה וודאי יצא יד"ח, ומשא"כ בנידו"ד. ואיני זוכר כרגע מי דיבר בזה.
-
@אומר-דרשני מקובל כך בשם הגר׳׳ח
ונהוג להביא את זה בהקשר לתכלת, אבל מימי לא שמעתי מקור לדברים
-
וזכורני שיש ראיות מפורשות נגד
-
אם הייתי זוכר הייתי כותב
-
מצאתי בפול"ת
"הראדז'ינר מביא בספרו על התכלת (עין התכלת) שאחד מהגדולים אמר לו שאם אין זה אלא ספק אינו מחויב להניחו. והראדזינר דוחה סברא זו מהש"ס.
(והשמועה הוא שזה היה הבית הלוי או הגר"ח, ובבריסק מכחישים.)
בגור אריה יהודה (שהוציא ר' מנחם זעמבא, מכתבי בנו) יש ג"כ סימן שדן בזה. ודעתו שפטור.
ובספר משמרת מצוה, (יש באוצר החכמה), חלק עליו בתקיפות. וכתב שלא היה ביד ר"מ זעמבא להשיב עליו."
ואין תח"י למצוא כעת את המקורות
מוזמנים להביא לכאן
