האם מותר לשמוע שירים עצובים בספירת העומר?
-
בפתחם של ימים אלו, יש לדון האם יש בעיה בכלל לשמוע מוזיקה שאינה מביאה לריקוד, וכן שירים עצובים.
במשנה בבבא מציעא ו א כתוב:
שכר את החמר ואת הקדר להביא פרייפרין וחלילים לכלה או למת
חלילים - למת. ומסבירים שם - שהיו משתמשים בחלילים לקונן.וכן במשנה בכתובות ד ד לגבי חיוב הבעל לאשה אומרת שהבעל
"חייב במזונותיה בפרקונה ובקבורתה"
ועל חיוב הקבורה מוסיף רבי יהודה:
רבי יהודה אומר אפילו עני שבישראל לא יפחות משני חלילים ומקוננת:כידוע, אבל אסור בשמיעת מוזיקה.
וכך גם בשו"ת מהר"ם שיק, יו"ד שסח, שפשוט לו להתיר ניגון שירי אבל בכלי נגינה.
מכל אלו, נראה שאין לאסור שמיעת שירים עצובים.
ולא כל שכן שהמנהג בימים אלו קל מימי שלושת השבועות, ובוודאי ובוודאי מאבלות.
-
תדון מה המקור בכלל לאסור מוזיקה בספירת העומר
ומה המקור לאבלות בספירת העומר -
לא נראה לי שיש לדמות חלילים שבאו לנגן כדי להעציב, ובמיוחד ללויה, לכל שיר רגוע, או עצוב שלנו, שאינו עצוב ממש.
מ"מ לגוף הנידון די פשוט להתיר, שאין האיסור מפורש בשום מקום, אלא המצאה שמא יבאו לרקוד. -
@אלחנן-דוד-קרויזר כתב בהאם מותר לשמוע שירים עצובים בספירת העומר?:
תדון מה המקור בכלל לאסור מוזיקה בספירת העומר
ומה המקור לאבלות בספירת העומראם נדון בזה נגיע לדבר ברור, והוא "המנהג"
וכמובן יש לשאול טובא על מנהג זה, סמכותו, ועניינו.
והאם יש להקפיד עליו לאור אירועים מסויימים שעברו עם ישראל
והמקל בכל המנהג הזה יש לו על מה (ואולי גם על מי) שיסמוך -
@שרגי-שהם כתב בהאם מותר לשמוע שירים עצובים בספירת העומר?:
@אלחנן-דוד-קרויזר כתב בהאם מותר לשמוע שירים עצובים בספירת העומר?:
תדון מה המקור בכלל לאסור מוזיקה בספירת העומר
ומה המקור לאבלות בספירת העומראם נדון בזה נגיע לדבר ברור, והוא "המנהג"
וכמובן יש לשאול טובא על מנהג זה, סמכותו, ועניינו.
והאם יש להקפיד עליו לאור אירועים מסויימים שעברו עם ישראל
והמקל בכל המנהג הזה יש לו על מה (ואולי גם על מי) שיסמוךאם מסתכלים על המנהג, נראה שפשט מאד המנהג להקל בכל מיני קולות, ושירים עצובים, וכן ווקאלי, וכן בהרבה מקומות שירים שמחים, אינם בכלל המנהג. (בדומה לזה טען הר"י מאיר ביחס למנהגי בין המצרים)
-
הדיון כאן נוגע בשאלה האם הפכנו מנהג שנועד למנוע "הוללות" לדין של אבלות חמורה שלא לצורך. לדעתי, הקו שהובא כאן מהמשנה לגבי חלילים למת הוא הוכחה ניצחת לכך שאין "איסור חפצא" על מוזיקה. האגרות משה (או"ח א' קס"ו)כותב: גם מי שאוסר, מודה שהאיסור הוא על "ריקוד ומחולות". המשנה ברורה (סימן תצ"ג) מזכיר איסור עשיית "מחולות", ולא מוזיקה כשלעצמה. אם המוזיקה היא עצובה, או אפילו מוזיקה שקטה שלא גורמת לאדם "לפזז", היא מעולם לא נכללה במנהג. שיטת השדי חמד (מערכת בין המצרים): הוא מביא שהאיסור על כלי זמר נובע מהזכר לחורבן (איסור שיש כל השנה), ובספירת העומר רק החמירו בו יותר. לפי זה לכאורה , במקום שאין שמחה יתרה – אין איסור. הגדרת "מוזיקה של ריפוי": המקור הידוע והמפורש ביותר הוא של הציץ אליעזר (חלק ט"ו, ל"ג). הוא דן באדם ששומע מוזיקה כדי להפיג עצבות או בשביל רגיעה נפשית, ומתיר בפירוש. אם שיר עצוב עוזר לאדם "להתחבר" לימי הספירה או להירגע מהיום, זהו צורך נפשי ולא "שמחת מרעים" שנאסרה. ההבדל בין מוזיקה ל"רעש": בזמננו, כפי שהעיר @אלחנן-דוד-קרויזר , המוזיקה היא חלק מהאטמוספירה. הרב שלמה זלמן אוירבך (הליכות שלמה) נשאל על שמיעת רדיו, ונטיית רבים מהפוסקים היא ששמיעה לצורך "ליווי" (כמו בנהיגה) אינה בגדר "שמחה". לסיכום (וכמו שרבים האברכים בימים אלה הכותבים "הדברים נכתבו לעורר את לב המעיין בלבד אין לקחת דברים אלו להלכה") : איסור מוזיקה בספירה הוא סייג למחולות. מי שרוצה לאסור שיר עצוב שמושמע דרך רמקול (שגם בזה יש פוסקים שחילקו בין כלי חי למכשיר חשמלי), ממציא "אבלות חדשה" שלא מצינו בראשונים. הרי אפילו בלוויה ניגנו בחליל! אם המטרה היא התעוררות או הרפיה – אין כאן שום ריח של איסור.
-
@הלבלר כתב בהאם מותר לשמוע שירים עצובים בספירת העומר?:
ההבדל בין מוזיקה ל"רעש": בזמננו, כפי שהעיר @אלחנן-דוד-קרויזר , המוזיקה היא חלק מהאטמוספירה. הרב שלמה זלמן אוירבך (הליכות שלמה) נשאל על שמיעת רדיו, ונטיית רבים מהפוסקים היא ששמיעה לצורך "ליווי" (כמו בנהיגה) אינה בגדר "שמחה"
אכן סברא נכונה להקל. פעם שמיעת שירים הייתה מותרות- דבר שבמהותו מביא שמחה, היום אנשים עושים המון דברים עם מוזיקת רקע וכל היחס למוזיקה השתנה לחלוטין. וכיון שאין איסור מפורש ע"ז רבים וטובים הקלו לעצמם