תרבות יוון מזווית אחרת...

[משלי המשלים]

כידוע ישנם שינויים תרבותיים גדולים אפילו מלפני 20 שנה וכמובן יש לזה הרבה סיבות אך בעיקר בעידן הטכנולוגי שאנחנו מופצצים ממידע בין תרבויות וגם אם אתה באופן אישי לא נחשף לכך אז החילוני או הדתי פחות כן ובסוף זה מגיע ומשפיע וזה האוויר שאנחנו נושמים בסוף ובאופן כללי העולם במאתיים השנים האחרונות לערך עובר שינויים נפשיים גדולים כל מיני אידיאולוגיות על סדר אנושי חברתי חדש ניסיון למחוק את האדם והשפלתו ליצור מאוס עם יצרים אפלים (אבולוציה פרויד וכו') וניתן לחוש את השינויים הללו גם בתוכינו את הגישה ההרסנית שחודרת ונושמים אותה באוויר גם מצד השמאל והנאורות שהתחילו לפרוח לאחר המהפכה הצרפתית והפילוסופיה הספקנית שלוקחת כל בסיס של אינטואיצייה בריאה ומוסכמת והפכה אותה על פיה אנשים שמתכחשים לזהות הלאומית או הבסיסית של עצמם וחיים בתחושת חטא ותיקון ועוד הרבה יש להאריך בזה... וכמו כן ניתן להבחין בשינויים בין העדות לפי התרבויות ששהו שם
(כתוב חכמה בגויים תאמין תורה אל תאמין וחשבתי לבאר שהנה יש תפיסה שהשתרשה ליהדות מהנצרות כנראה בעקבות ההשכלה (לא הייתי שם לפני שהשתרש אך כך שמעתי) שהיהדות היא דת של אוסף של טקסים לא מחוברים של הרבה מצוות ללא אחידות במקום תפיסה שהכל הרבה יותר שורשי ואחיד ורק מתפשט לעשייה... והתורה היא חיים והיא הכל והתפיסה הזאת מנתקת דברים משורשם אין שורש הכל אוסף של חוכמות אבל באמת היא שהכל מוביל לשורש ומחובר עד לרמת המעשה הגשמי בהשתלשלותו
ואולי זה ההבדל בין חכמה לתורה כי גם גוי (אם לא מיסטית רוחנית) יכול לכאורה להבין תורה (אמנם שמעתי כמה סיפורים שיש דברים שאינם יכולים להבין) אבל הוא לא תופס את זה כתורה. כשורש לחיים שלמים. ואולי תורה מלשון הוראה תעשה את זה כדי שתביט למעלה מהעשייה למה שהיא פועלת...)
וזה מוביל לשתי מחשבות
1 אולי אם נדע את הרקע והתרבות של כל גדול בישראל נוכל להבין הרבה דברים שרמוזים ובקריאה של ימינו אנחנו מפספסים.
2 איך אנחנו מוציאים את התפיסות האלו מתוכינו אמנם ניתן לעבוד גם על ידי ספרי מוסר ותורה אבל יש הרבה תפיסות שהם חוסמים את הגישה להתחיל להבין וגם באמת התחדשו דברים ואמנם ודאי שיש תועלת עצומה בספרי המוסר המקובלים כמו מסילת ישרים וכו אך צריך להוריד את זה לדור היום על ידי חכמת העולם והמעשה כידוע וזה עיקר הדבר וצריך בזה הרבה פיקחות גם לשים לב למצבינו מה אנחנו תופסים ואיפה זה משתנה.
מ"מ על חכמה זו של זיהוי המפריעים ומודעות כללית אם צריך בכלל אשמח לתגובות ולדיון.

[מעבר אחר]

אני חושב שפתחת מידי הרבה סוגיות בבת אחת
השינוי בחשיפה לעולם החילוני מימינו ועד לפני עשרים שנה
נטיית הפילוסופיה החדשה לספקנות בכל הנושאים של זהות, ובעוד נושאים המזוהים אצלינו אינטואטיבית,
שינוי שהתשתרש ליהדות (מהנצרות?) לגבי תפיסת הדת כחלק חיצוני מהחיים
חכמת התורה והאם הגויים יכולים לתפוס ולהבין אותה
הרעיון שלך שלימוד דבריהם של גדו״י נעשה בצורה המיטבית כאשר מבינים את המקום והסיטואציות בם הם היו, (נושא מאוד מעניין)

בקיצור נראה לי קצת קשה לפתוח דיון על כ״כ הרבה נושאים בו זמנית

[יאמרו המושלים]

מסכים עם @מעבר-אחר שנפתחו פה מדי הרבה סוגיות, ועם זאת נראה כי מיקוד הדיון הוא כיצד לשמור על הציבור התורני מהשפעות של תרבויות זרות (מקווה שהבנתי נכון)
כמובן שנאמרו ועוד ייאמרו הרבה הצעות טובות וחכמות בנידון וכגון מה שכתב @משלי-המשלים כל מיני אופנים לחיזוק הירא''ש וכגון הרעיון להחדיר באנשים את הרקע לחייהם של צדיקים ודברי ימיהם של גדו''י ועוד הרבה רעיונות יפים,
אך כמדומה שכ''ז אינו אלא פלסטר ומתעלם משורש הבעיה ולדעתי הפתרון צריך להתמקד ביצירת אלטרנטיבה לצורך בשני אופנים (וההתמקדות היא כמובן בצעירי הצאן)
א' יצירת עולם תוכן פנימי ערכי מעבר ללימודים הסדירים
ב' יצירת תרבות פנים חרדית

[מעבר אחר]

@יאמרו-המושלים כתב בתרבות יוון מזווית אחרת...:

וכגון מה שכתב @משלי-המשלים כל מיני אופנים לחיזוק הירא''ש וכגון הרעיון להחדיר באנשים את הרקע לחייהם של צדיקים ודברי ימיהם של גדו''י ועוד הרבה רעיונות יפים,

נראה לי ש@משלי-המשלים התכוון לרעיון יותר עמוק, שלימוד דבריהם של גדו״י, אינו יכול להעשות ללא הבנה של המקום והתרבות בה היו, ונמצאו, ולמה התיחסו דבריהם,
וזה מתקשר לנקודה הראשונה שהעלה, והוא הניתוק של הלימוד התורני מהחיים המציאותיים, שאם הבעיה הזאת אני מאוד מסכים איתו, מאוד,

(דרך אגב אציין אנקדוטה, אני ביקרת מספר פעמים בישיבת אדרת אליהו בעיר העתיקה, ושמתי לב לכך, שבגזרת הבחורים היותר פתוחים והיותר מתענינים בעוה״ז, יש להם עליונות מסויימת על הציבור הכללי, בכל הקשור ליראת השמים, והדקדוק בהלכה, של אותם בחורים,

איך שהסברתי זאת לעצמי, זה מאוד קשור לכך שאצלם החיבור בין העיסוק התורני לחיים הוא מאוד משמעותי, ומאוד מצויה אצלם השקה והסקת מסקנות ישירות מהחומר הנלמד, להשקפת עולמם, הצורה בה הם תופסים את מאורעות החיים, והמצב הכללי, (מבלי להיכנס לאתגרים והבעיות שמעוררת התנהגות זו)
וממילא כל עוד בחור עוסק בתורה כל יומו, או אפילו חצי מהיום זה יעמוד בסתירה לחיות ברמת רוחנית נמוכה.
בישיבות הרגילות זה מאוד מחולק, יש את החיים הרוחניים, - עבודת המידות, בין אדם לחבירו, ובין אדם למקום, מידות טובות, דרך ארץ, תפילה, התמדה, ויש את הנושא של הלימוד עצמו, שהוא הרבה פעמים הולך למקום של הישגים, בד״כ לומדים נושאים לא רלוונטים לחיים עצמם, לנושא עבודת השם קובעים עיתות נפרדות, ובד״כ ממש קצת, את השקפת העולם המנהג לקבל יותר משיחות ייעדיות במקרה הטוב, או מעיתונים מפלגתיים במקרה הפחות טוב,