אנוס בביטול זמן תפילהֿ, לגבי אמירת ברכות ק״ש

[מלכת שבא]

במשנ״ב מבואר שאדם שביטל זמן תפילה לא יקרא ק״שׁ עם ברכות,
ובביאור הלכה על המקום מציין שבמקום שהיה אנוס יכול לקרוא עם הברכות.
למעשה מנהג הציבור להקל (להחמיר?) בזה ולומר את כאשר התעורר לאחר הזמן.

האם מישהו יודע להסביר המנהג או להוסיף?

[אספ]

זכור לי שיש נימוקי יוסף שאומר ששינה נחשבת כאונס, ודאי יש בזה נידון, אני אחפש ואביא כאן בעז״ה בהמשך.

[אספ]

כתב הנמוק״י (בב״ק דף י ע״א בסופו:) ״מי שלא התפלל בעוד שיש לו זמן להתפלל מפני שסבור שעדיין ישאר לו זמן אחר שיגמור אותו עסק שהוא מתעסק בו, ובין כך ובין כך עברה לו השעה, שאינו נקרא מזיד ופושע אלא הרי הוא בכלל (ברכות דף כו.) טעה ולא התפלל שמתפלל שתים לתשלומין״.
וכך פסק השו״ע (קח ח).

לכאורה ה״ה למי שחשב שיתעורר בזמן (שם שעון מעורר וכדומה).
ויעוין לשון הבית יוסף (או״ח קח יא) שהגדיר ׳מזיד׳ בהאי לישנא: ״לא מיקרי מזיד אלא כשמבטל התפלה בשאט בנפש בלי שום טירדא״.

[אספ]

יעוין בבית יוסף (צט סק״א) שהוכיח שמי שחטפתו שינה מתוך שכרותו נחשב כאונס

[מלכת שבא]

@אספ כתב באנוס בביטול זמן תפילהֿ, לגבי אמירת ברכות ק״ש:

לכאורה ה״ה למי שחשב שיתעורר בזמן (שם שעון מעורר וכדומה).
ויעוין לשון הבית יוסף (או״ח קח יא) שהגדיר ׳מזיד׳ בהאי לישנא: ״לא מיקרי מזיד אלא כשמבטל התפלה בשאט בנפש בלי שום טירדא״.

תודה רבה, אבל כמדומני שכאן זה אמור להיות שונה אלו דברי השו״ע:

ואם עברה שעה ד' ולא קראה קוראה בלא ברכותיה כל היום:

ובמשנ״ב:

עברה שעה ד' - אפילו נאנס אפ"ה מכאן ואילך הפסיד הברכות. ואם בירך הוי ברכה לבטלה ועיין בביאור הלכה:

ובביאור הלכה שם:

קוראה בלא ברכותי' - עיין במ"ב ואף שדעת הפר"ח כדעת הרמב"ם שלא נתן קבע לברכות כבר פסקו רוב האחרונים וכמעט כולן כדעת הרא"ש והטור והשו"ע ועיין בתשובת משכנות יעקב בסי' ע"ז שדעתו נוטה להכריע בדיעבד עד חצות כמו גבי תפלה דקי"ל לקמן בסימן פ"ט שאם עבר הזמן תפלה אעפ"כ מתפלל עד חצות עיי"ש. ואפשר שיש לסמוך ע"ז לענין אם היה לו אונס שלא היה יכול לקרות הברכות עד ד' שעות כי מצאתי בספר מהרי"ל הלכות תפילה שכתב בשם מהר"ש שהמנהג להקל בנאנס שלא להפסיד הברכות:

בלשונו אני לא בטוח שניתן לומר שהכוונה לאונס כמו לגבי תשלומין כשהחסיר תפילה, שם נראה שהרעיון הוא כל מקום שלא הזיד,

(אני לא כ״כ מכיר את הכללים במשנ״ב, אבל ניתן לשים לב שלא הזכירו אפילו בשו״ע ובמשנ״ב, את הצד לקרוא כאשר הוא אנוס במשנ״ב, ובמנהג העם לא ראיתי מעודי כאלו שלא קוראים אותה בברכותיה.)

[מלכת שבא]

עוד נקודה מענינת שאף פעם לא שמתי לב איליה
ידעתם שיש מושג תשלומין בק״ש? אנוכי לא שמעתיה בלתי היום,

(ז) אם לא קראה ביום י"א שיש לה תשלומין בערבית וכן אם לא קרא ק"ש בערבית יש לה תשלומין ביום ויש חולקים:

ובמשנ״ב:

שיש לה תשלומין - אין הכונה שיצא בזה ידי ק"ש מאחר שכבר עבר זמנה ואינו אלא כקורא בתורה רק שלכתחילה צריך להשלימה כמו תפילה ע"כ מיבעי ליה לאקדומי חובת שעתא ברישא ותיכף אחר מעריב יקרא עוד שמע בשביל זה הפעם שחיסר אם בשוגג חיסרה כמו שנתבאר לקמן בסימן ק"ח: