מהיכן המנהג לעלות למירון בל״ג בעומר והאם יש מקום כל שהוא לסכן חיי אדם בשביל זה?

[מעבר אחר]

עקב החשש שלא תנתן אפשרות לעלות לציון הרשב״י בליל ל״ג בעומר ע״פ הערכות המשטרה כרגע כבר שוהים בהר בערך 10,000 אנשים, ישנם המונים שהגיעו כבר בשבת וכל זאת בשביל שיוכלו לשהות בציון ביום זה,

אני לא מבין גדול בנושאי בטחון, אבל אני חושב שדי ברור לכולם שטענת פיקוד העורף אינה טענה מופקעת, והצעד של צמצום או ביטול העלייה, אינו צעד מוגזם או שנובע מזלזול בדת בצורה כל שהיא, כך שלא נראה לי שניתן לקדש פה מאבק דתי על עצם השליטה בדברים מעין אלו.

האם יש מקור כל שהוא שמצדיק מסירות נפש למנהג מעין זה,

אדגיש שאני מוכן לקבל טענה שאומרת שהוראות פיקוד העורף אינן מגיעות ממקור אובייקטיבי , מכיון שמגיעות מאנשים שלא רואים בקיום מנהגים כלשהם ערך, [וא״כ צריך לחשוב מי כן יכול להורות בעניין במצב שהאנשים עליהם אנו סומכים לא יהיו בהכרח חשופים לנתוני הסיכון] אך עדיין אני מדבר גם מבחינה אישית ודאי שיש סיכון, ומהיכן החשיבות הגדולה שיכולה להצדיק אותו)

[יושב אוהלים]

האם יש ת״ח כלשהו שתומך בעלייה הבלתי ליגאלית?

וא״כ מסתמא זה מסברא שיש צורך להלחם על עצמאות בעל אופי דתי