בחירה וכפייה
-
@מלכת-שבא כתב בבחירה וכפייה:
מקובל גם אצל אלה שנוהגים לאסור לבקש מאלו שנוהגים להיתר לפתוח בשבילם, זה מחזק את הצד הראשון
שמעתי מהרב גנס שלאלו שנוהגים איסור לגבי פתיחת בקבוקים בשבת באמת אין היתר לבקש מהנוהגים היתר שיפתחו להם, (לכאורה אם הנוהגים היתר גם נהנים מזה אין בעיה).
לגבי עצם העניין יש בזה נידון גדול אצל הפוסקים בני זמננו, ובגדול הדעה היא שבמקום שנוהגים איסור מחמת צד איסור, כגון פתיחת בקבוקים בשבת שנוהגים איסור מחמת שאוחזים שעוברים על מלאכת מחתך או מכה בפטיש, אין היתר לתת לאחרים שיפתחו כיון לשיטתך יש בזה איסור ואתה מכשיל אותם באיסור, (לגבי איסור לפני עיור יל״ד אם האיסור הוא מצד המכשיל או מצד המוכשל). אבל במקום שנוהגים את האיסור רק מצד חומרא, וכגון רבים הנוהגים איסור לטלטל בשבת או לשמור ר״ת מחמת חומרא, שם אפשר להעזר באחרים הנוהגים היתר, כיון שאתה בעצמך אינך אוחז שיש כאן איסור אלא כחשש וחומרא.
-
@מלכת-שבא כתב בבחירה וכפייה:
לי היה ספק תמיד לגבי כפייה על אדם שנוהג בצורה שחושב אותה למותרת, ואילו אני הגעתי למסקנה שהיא אסורה,
היכן שייכת כפייה והיכן היא לא
עי׳ גמרא יבמות דף יד והלאה שם דנה הגמ׳ אם ב״ש נהגו לעצמם כדבריהם או שנהגו כשיטת ב״ה, ויש שם צד בגמ׳ שאף קודם הבת קול לא עשו ב״ש כדבריהם משום שב״ה היו רוב.
ויעוין בגמ׳ בשבת גבי שמונה עשרה גזירות שנפסק הלכה כב״ש, שבאותו היום רבו ב״ש על ב״ה בבית שמאי ולכך הצליחו להנהיג הלכה כמותם. -
@מעבר-אחר כתב בבחירה וכפייה:
ועל כך הקשה ידידי מדוע נצטווינו להפריש יהודי המתמודד האם לעבור עברה ובא לבחור ברע, ומדעו ציווה אותנו הבורא לשלול מב״א את הזכות שהוא עצמו רצה להעניק לו.
החת״ס בהפטרה לפרשת בלק כותב ביישוב הקושיה המופרסמת מענין ידיעה ובחירה וז״ל, רק אם נעיין ונדקדק היטב עיקר דין הבורא יתברך על בחירתו של אדם שבחר לעשות מעשה מרצונו כי בחירת המעשה אינה בידי שמים רק המחשבה להעלות בדעתו של אדם לחשוב בשכלו כך וכך ולא מוכרח עי"ז להוציא מחשבה זאת אל הפועל ולעשות מעשה ואם הוא בחר להוציא מחשבה טובה אל הפועל ולעשות ע"י מחשבה טובה מעשה טוב אז ראוי הוא לקבל שכר אפי' נאנס אח"כ ולא גמר המעשה מחמת שגמר המעשה ע"י היא ההכרחי וה"ה אם הוא בחר להוציא מחשבה רעה אל הפועל ולעשות ע"י מחשבה רעה מעשה רעה אז ראוי הוא ליענש על בחירתו אפי' נאנס ולא גמר המעשה רעה.
עכ״ל החת״ס. לא היה לי ברור כ״כ איך לפסק את דבריו ואין דבריו מחוורים לי כל צורכם, אבל לענ״ד כוונתו היא שהבחירה ביד האדם היא רק על המחשבה להוציא את המעשה לפועל לטוב או למוטב, אך הוצאת המעשה לפועל היא תלויה אך ורק ברצונו של הבורא ואינה ניתנת. לבחירת האדם.
ואם כנים הדברים נוכל ליישב את קושית ידידך בנקל ע״פ שיטת החת״ס, כיון שאם כל הבחירה היא רק על עצם המחשבה אין בכפייה על שלילת הוצאת המעשה אל הפועל סתירה למעלת הבחירה. -
בנוגע לשאלה של כפית דעתי כשהשני ושב אחרת, יש על זה מאמר יפה שמעלה כמה נקודות כואבות בנושא זה. [לשכנע ילד ללבוש תכלת בניגוד לדעת אביו, כי אני חושב שזה מצווה?. או לשכנע ילד לפרוש מכת כי אני חושב שזה טעות.] המאמר הוא של דוד ה. מפורום לתורה, התפרסם בספרו [בתשלום] דמיות עוד, תחת השם 'לא מושלם'.
-
@אספ כתב בבחירה וכפייה:
עי׳ גמרא יבמות דף יד והלאה שם דנה הגמ׳ אם ב״ש נהגו לעצמם כדבריהם או שנהגו כשיטת ב״ה, ויש שם צד בגמ׳ שאף קודם הבת קול לא עשו ב״ש כדבריהם משום שב״ה היו רוב.
ויעוין בגמ׳ בשבת גבי שמונה עשרה גזירות שנפסק הלכה כב״ש, שבאותו היום רבו ב״ש על ב״ה בבית שמאי ולכך הצליחו להנהיג הלכה כמותם.הדוג׳ לא נכונה מכיון ששם מדובר על פסיקת הלכה, אבל אם כבר יש שם ראייה הפוכה שם מצינו מקרים של כפייה מוחלטת כגון החרב בפתח הבית שם, שעי״ז רבו תלמידי ב״ש,
זה שהם נהגו כבוד זה בזה כמבואר ביבמות אינו ראיה לדבר, וכמובן שאין סיבה שלא ינהגו כבוד זב״ז, כל עוד הם מבינים שהשני מתכוון לש״ש וכמבואר שם ביבמות.
-
@אומר-דרשני כתב בבחירה וכפייה:
בנוגע לשאלה של כפית דעתי כשהשני ושב אחרת, יש על זה מאמר יפה שמעלה כמה נקודות כואבות בנושא זה. [לשכנע ילד ללבוש תכלת בניגוד לדעת אביו, כי אני חושב שזה מצווה?. או לשכנע ילד לפרוש מכת כי אני חושב שזה טעות.] המאמר הוא של דוד ה. מפורום לתורה, התפרסם בספרו [בתשלום] דמיות עוד, תחת השם 'לא מושלם'.
מה זה ״דמויות עוד״ עוד חלק ל׳דמויות׳ שיצא בחנוכה תשפ״ה?ֿ
בכל מקרה נראה לי פחות רלוונטי לעניננו יען לא סביר שמישהו כאן שמאוד מוטרד מהשאלה ילך ויקנה את הספר.
-
@מלכת-שבא כתב בבחירה וכפייה:
מה זה ״דמויות עוד״ עוד חלק ל׳דמויות׳ שיצא בחנוכה תשפ״ה?ֿ
בכל מקרה נראה לי פחות קשור לעניננו יען לא סביר שמישהו כאן שמאוד מוטרד מהשאלה ילך ויקנה את הספר
חלק שני, שהוא מוכר במהדורה דיגטלית ב20 שקל.
-
@אספ כתב בבחירה וכפייה:
@מלכת-שבא
נראה שלא הבנת את כוונתי, שם מבואר שב״ש לא נהגו הלכתית כשיטתם אלא כשיטת ב״ה. לא קשור לענין נהיגת כבוד.שומע, אבל עדיין לא רלוונטי, כי הם הכירו במושג פסיקת הלכה, ולא ע״ז נסוב הדיון (למרות שאתה יכול להסב אותו כמו שאני עשיתי)