פורום "משלי"

אכן צריך לדון מה המקור לציווי להקשיב לגדולי הדור, ואיך כל אחד צריך להקשיב לגדול שלו ליטאי לליטאי, ספרדי לספרדי, וכד' ועד כמה הציווי הזה מחייב
כמובן שכל הנידון הזה כפוף לחיוב שלנו שלא לזלזל בגדולי הדור וכיבוד תלמידי חכמים

@יאמרו-המושלים אני לא חושב שזה פעולה שדוחפת מצביע להצביע בכוח זה פעולה שעוזרת למפלגה לתמרץ מצביעים להצביע בדיוק כמו שקמפיין מתמרץ מצביעים להצביע
אולי נאסור לעשות קמפיין ממוקד לכל בן אדם (כמו שאנחנו יודעים שכך קורה) כי זה דחיפה לפרטיות של המצביע?

כמדומני שתשובתו של אחד חכם היא סיכום משנתם של תנועת המוסר ובעיקר שיטת סלבודקה
אבל כבר תקף זאת החזון איש באמונה וביטחון כמדומני בשער ב' וטען שעיקר לימוד התורה צריך להיות על מנת לעשות והרי החזון איש הוא אבי עולם הישיבות בארץ ישראל וא"כ נשארה התמיהה למה בעולם הישיבות הלימוד הוא לשם עצמו ולא לשם לשמור ולעשות?

איזה מנהגים סגולות וכד' יש לט"ו באב בזמן הזה?

@אחד-חכם כתב בתכלת - דו"ד בענין הטלת תכלת בטענת 'אם לא יועיל לא יזיק':

ראשית, הקיבוע הזה עוצר את החיפוש (סטגנציה). ברגע שיש פתרון ש'עובד' וכולם משתמשים בו, המוטיבציה להמשיך לחפור, לחקור ולחפש הוכחות חדשות ומוכרחות יותר פשוט נעלמת. אנחנו מסתפקים בקיים רק כי הוא כבר כאן.
שנית, וזה המכשול העיקרי – אנחנו יוצרים חסם בפני גילויים עתידיים. אם בעוד זמן מה מישהו יבוא עם הוכחות חותכות וחד-משמעיות לזיהוי אחר, הציבור כבר יהיה 'נעול' על התכלת הקודמת. יהיה קשה מאוד לשנות מנהג שהשתרש והפך לסטנדרט, גם אם יתברר שהוא התבסס על הנחה לא מספקת.

אני חושב שהראיה הפשוטה לדבריך היא מהתכלת של ראדזין שידוע היום שהיא עשויה מחומרים כימים ובל אופן בחסידות ממשיכים לבוש את התכלת כי כך הרב'ה עשה

לכאורה אם הסברה של הצער היא משום מעשי ידי טובעים בים א"כ גם על המחבל עצמו צריך להצטער כי גם הוא מעשי ידיו של הקב"ה ואפ' שהוא שההרג הוא על פי הדין והצדק
אבל לכאורה כמו שכתב @אומר-דרשני זה דבר שבו הקב"ה מצטער ואיני יודע אם אנו בני האדם יש ממידותיו של הקב"ה וצריכים אנו להצטער מזה

אני הייתי מוסיף לנידון עוד שני צדדים
א. האם יש חזקה וכד' שהערבי של היום הוא המחבל של מחר או שאפשר לסמוך על זה מסברה
ב. האם צריך לחוש שדבר זה יעורר נקמה אצל הערבים וא"כ צריך להמנע כמה שיותר להרוג תינוקות כדי לא להביא להרג יהודים כנגד (ואולי זה תלוי גם בנידון האם מותר לשחרר מחבלים אפ' שיכול להיות שהם יעשו פיגועים)

אני רוצה לצטט כאן ממרן הרש"ר הירש ואולי בזה נוכל להבין את הקשר בין רצונו של הקב"ה לבין העבודה שלנו והדרך להתענג על ה'
וכך הוא כותב בפירושו על החומש פרשת כי תשא ל"ב א'
... הדרך היחידה (בא האדם) יכול להשפיע על גורלו היא בהתאמת דרך חייו ל"רצון ה'"
אולם קודם כל חייב האדם להכיר שלאלוקים אין שום תכונה גשמית שאפשר להשפיע עליה, השפעה שיש בה כפייה באמצעות פעולה סובייקטיבית כלשהיא, כדי לנצל אותה תכונה לרצונו הסובייקטיבי של האדם עצמו, אלא ה' ברוך הוא, הוא הוויה בפני עצמה בעלת חירות מוחלטת רצון חופשי וכח בלתי מוגבל. הוויה המושלת בעולם בחירות (ללא השפעה חיצונית, אל"ח) ושגילתה לאדם את רצונה כאמת המידה המוחלטת של כל הדברים וקנה מידה המוחלט לרצונו החופשי של האדם - אל רצון ה' חייב האדם למסור את כל הוויתו בשמחה בחירות ובכל כח אישיותו ורק אז יבאו על ראשו שפע ברכות ההשגחה העליונה ויצליחו את מעשה ידיו.
העולה מתוך דבריו שרצונו של הקב"ה שונה מבני האדם שרצונם נובע עתידית מול הקב"ה שרצונו הוא היה הווה ויהיה אתו דבר
ושתענוגות האדם הוא קיום רצונו של הבורא

@אספ כתב באם מטרת הבריאה היא להתענג על ה' או לכבדו, ושמא שניהם משמשים כמטרה מאוחדת:

הדחיה לגישה זו: הרמח"ל כותב לבאר שהדרך להגיע להתענגות זו בהשי"ת היא התורה והמצוות, ולא הזכיר מאומה מענין זה של כבודו יתברך. (ואולי אפש"ל שכל התורה והמצוות ענינם לכבדו). ועוד שמלשון המקראות נראה שענין כבודו יתברך הוא המטרה בעצמה ואי"ז רק כדרך והיכ"ת להגיע אל המטרה.

אולי זה נושא לדיון אחר אבל איך אפשר לכבדו שלא על ידי קיום מצוותיו
אין ביהדות דרך הנוקטת שבנית בניינים יפים לדוגמא זה כבודו של הבורא (בשונה מהדת הנוצרית שאוחזת מכנסיות מפוארות)
ולכאורה מוכח מכאן כהדרך השניה

יש בנץ
ויש בשמונה

לפי מה שאני יודע (לפני הדיון בבג"ץ) צריך לומר בכניסה לשער יפו שהולכים לבקר מישהו ברובע וכד' ולא לומר שהולכים לכותל אבל זה תלוי בשינויים וכד'