אם מטרת הבריאה היא להתענג על ה' או לכבדו, ושמא שניהם משמשים כמטרה מאוחדת
-
@תם כתב באם מטרת הבריאה היא להתענג על ה' או לכבדו, ושמא שניהם משמשים כמטרה מאוחדת:
לדעתי, ה' רוצה כמו בני אדם, אחרת לא נוכל לדבר על רצון שלו.
אבל הוא רוצה ללא החסרונות ברצון האנושי - א. אין לו חסר מחמת חוסר הגשמה. ב. הוא לא נמצא ומרגיש רק את הרצון, אלא נמצא בכל המקומות בו זמנית, ומשל לדבר, אין אדם שיכול לחשבו מחשבות פילוסופיות תוך כדי כריתת ידו.
ובזהירות, אציע שהעולם הוא גוף של ה' במובן זה, לא שהוא מוגבל אליו ורק שם, אלא הוא גם שם.
אין בו שינויים, אלא בבריאה, השינוי הוא בנו, והוא מרגיש אותו. וצריך אריכות ועיון.בעצם לפי דעתך ה' לא ברא את הרצון. וממילא כנראה גם לא את כל המערכת הרגשית של האדם.
אתה חושב שזה יכול לקרות לבד?
או שכמו שהבין הרמב"ם ולפי דעתי רוב מנין ובנין של חכמי ישראל כשאומרים רצון על ה' מתכוונים למשהו אחר מאשר בני אדם.
מתוך דבריך נראה שההבדלים בין הצורה שבה ה' רוצה לבין בני אדם אינם מהותיים, למרות שלכאורה לפחות הנקודה הראשונה מהותית מאד היא אומרת שיש איזשהו הבדל מהותי במושג רצון. לגבי הנקודה השנייה לא מספיק הבנתי אותך גם אדם לא תמיד מרגיש רק את הרצון. -
@תם כתב באם מטרת הבריאה היא להתענג על ה' או לכבדו, ושמא שניהם משמשים כמטרה מאוחדת:
אם הם הבדלים מהותיים אז אנו לא יכולים לדבר על זה בשום שפה
נכון באמת אי אפשר לדבר על רצון של ה' כמו רצון של בני אדם בשום שפה. ההבדל הוא לא שפתי אלא מהותי, האמירה רצון ה' פירושה משהו אחר, זה לא רק הבדל שפתי. לפי דעתי הפירוש של רצון ה' הוא ההגדרה לתכלית שהוא הציב השימוש במילה רצון היא על דרך משל. בוא נאמר שכיוון שהרמב"ם ורמח"ל לא חשבו כמוך (נראה לי מוסכם לא?) אז לדעתי הם הבינו כמוני. אם כי אין לי ראיה מוכחת מחז"ל שהם לא הבינו כמוך. (לא משהו שעולה לי בראש כרגע.)
ה' ברא את הרצון כשהוא רצה, כמו שאדם בורא את רצונו, למרות שאצל אדם זה יש מיש
אדם לא בורא את הרצון שלו, הוא ממקד אותו ביחס לדברים ספציפיים. את העובדה שאדם חש תחושות רצון עשה ה', ולפי דעתך הוא עשה את זה גם אצל עצמו, ועל כך נסובו דברי לעיל.
אדם לא תמיד מרגיש רק רק את הרצון, אבל רצון תמיד לוקח לו חלק מהאנרגיה הכללית שלו
כן, אבל זה הבדל טכני לא מהותי. ה' פשוט כל כך חזק, שהוא תיאורטית יכול לחשוב מחשבות פילוסופיות תוך כדי כריתת ידו. זה הבדל בגודל זה לא הבדל מהותי.
-
@תם כתב באם מטרת הבריאה היא להתענג על ה' או לכבדו, ושמא שניהם משמשים כמטרה מאוחדת:
רוב ההסברים שנאמרו פה מתעלמים ממעשה הבריאה עצמו ומדברים רק על מה קורה לאחריו, ומול מה אנחנו עומדים בהווה
אולי הכותבים הללו חושבים שעל מעשה הבריאה אי אפשר לדבר, אך אני בא לחלק את הנושא לשתי דיוניםמה הכוונה מעשה הבריאה עצמו?
הדיון הוא על השאלה למה ה' עשה את הכל. מביני וביני קשרו את הנושא בשאלת השינוי של ה' והרצון שלו אלו וודאי שאלות נפרדות אבל לכאורה יש ביניהם קשר. -
@חיים כתב באם מטרת הבריאה היא להתענג על ה' או לכבדו, ושמא שניהם משמשים כמטרה מאוחדת:
@תם כתב באם מטרת הבריאה היא להתענג על ה' או לכבדו, ושמא שניהם משמשים כמטרה מאוחדת:
רוב ההסברים שנאמרו פה מתעלמים ממעשה הבריאה עצמו ומדברים רק על מה קורה לאחריו, ומול מה אנחנו עומדים בהווה
אולי הכותבים הללו חושבים שעל מעשה הבריאה אי אפשר לדבר, אך אני בא לחלק את הנושא לשתי דיוניםמה הכוונה מעשה הבריאה עצמו?
הדיון הוא על השאלה למה ה' עשה את הכל. מביני וביני קשרו את הנושא בשאלת השינוי של ה' והרצון שלו אלו וודאי שאלות נפרדות אבל לכאורה יש ביניהם קשר.יש שאלה למה, ויש שאלה איך עומדים מול ה' ולאיפה פנינו מכוונות
-
@תם כתב באם מטרת הבריאה היא להתענג על ה' או לכבדו, ושמא שניהם משמשים כמטרה מאוחדת:
@חיים כתב באם מטרת הבריאה היא להתענג על ה' או לכבדו, ושמא שניהם משמשים כמטרה מאוחדת:
@תם כתב באם מטרת הבריאה היא להתענג על ה' או לכבדו, ושמא שניהם משמשים כמטרה מאוחדת:
רוב ההסברים שנאמרו פה מתעלמים ממעשה הבריאה עצמו ומדברים רק על מה קורה לאחריו, ומול מה אנחנו עומדים בהווה
אולי הכותבים הללו חושבים שעל מעשה הבריאה אי אפשר לדבר, אך אני בא לחלק את הנושא לשתי דיוניםמה הכוונה מעשה הבריאה עצמו?
הדיון הוא על השאלה למה ה' עשה את הכל. מביני וביני קשרו את הנושא בשאלת השינוי של ה' והרצון שלו אלו וודאי שאלות נפרדות אבל לכאורה יש ביניהם קשר.יש שאלה למה, ויש שאלה איך עומדים מול ה' ולאיפה פנינו מכוונות
אתה לא חושב שזה פועל יוצא? כלומר, אם אתה יודע למה אז אתה מבין איך להתקדם עם זה הלאה. (או לפחות לא הפוך.)
-
אני רוצה לצטט כאן ממרן הרש"ר הירש ואולי בזה נוכל להבין את הקשר בין רצונו של הקב"ה לבין העבודה שלנו והדרך להתענג על ה'
וכך הוא כותב בפירושו על החומש פרשת כי תשא ל"ב א'
... הדרך היחידה (בא האדם) יכול להשפיע על גורלו היא בהתאמת דרך חייו ל"רצון ה'"
אולם קודם כל חייב האדם להכיר שלאלוקים אין שום תכונה גשמית שאפשר להשפיע עליה, השפעה שיש בה כפייה באמצעות פעולה סובייקטיבית כלשהיא, כדי לנצל אותה תכונה לרצונו הסובייקטיבי של האדם עצמו, אלא ה' ברוך הוא, הוא הוויה בפני עצמה בעלת חירות מוחלטת רצון חופשי וכח בלתי מוגבל. הוויה המושלת בעולם בחירות (ללא השפעה חיצונית, אל"ח) ושגילתה לאדם את רצונה כאמת המידה המוחלטת של כל הדברים וקנה מידה המוחלט לרצונו החופשי של האדם - אל רצון ה' חייב האדם למסור את כל הוויתו בשמחה בחירות ובכל כח אישיותו ורק אז יבאו על ראשו שפע ברכות ההשגחה העליונה ויצליחו את מעשה ידיו.
העולה מתוך דבריו שרצונו של הקב"ה שונה מבני האדם שרצונם נובע עתידית מול הקב"ה שרצונו הוא היה הווה ויהיה אתו דבר
ושתענוגות האדם הוא קיום רצונו של הבורא