אני מעדיף לשמור על הדיון בשאלה הראשונה
(אציין בקשר לנידון האם מותר להרוג גויים בשביל להציל יהודים שמסתמא בכל מקרה ההיתר אינו גורף כלומר ודאי זה אמור להעשות בצורה שונה לחלוטין, וצריך לשקול כל פעם האם אפשר לצמצם את הפגיעה בהם, ניתן לפתוח על כך נושא נפרד)
אני שומע את הטיעון שלך לגבי השמחה מכוח זה שמהשטר נפגע אך לדעתי לפחות קשה לשמוח עד כמה שנגדיר אותם, כניזוקים ללא קשר אישי,
אך לגופו של עניין אני מחפש מקורות תורניים וסברות בשאלה הספציפית הזאת האם יש לדון את העם על פי הנהגתו כל עוד הוא לא מסיר אותה מעליו, או שמא כבר לא שייך להיתפס להנהגה כמייצגת של עם
האמת שמה שמסובך בשאלה הזאת, שדווקא בתנ״ך שם אנחנו מוצאים מקור להגדרות לאומיות כלליות, שעם מסויים הוא אוייב של עמ״י, עם אחר עובד את עבודה זו, וכדו׳שם מדובר על שלטון מלוכני בצורה מוחלטת, ולמרות זאת אנו תופסים את כל העם לפי התנהולות בפועל, עד כדי שבמלחמה איתו הורגים את כולם ואף את אלה שלא עשו דבר, ואף בעונשים משמיים העם כולו נענש כפי שרואים בכל הנבואות שנאמרו על אומוה״ע
אז לכאורה ק״ו לשלטון דמוקרטי, שמייצג את העם בצורה מוחלטת אז גם אם. במקרים מסויימים הדמוקרטיה אינה מושלמת, ודאי לא יגרע משלטון מלוכני, ומנגד יש להבין אכן את הסברה מדוע יחשב המייצג את העם המלך שפועל ע״פ רצונתיו וצרכיו האישיים,