אני יכתוב כאן קצת ממה שאני זוכר ותאמר אם אתה חושב שזה מיצג
קח את המסע של בני ישראל במדבר, לפי הפשט, מי שלומד את הפשט רק מתוך הכתובים, עם ישראל הלכו במדבר, 'נחש שרף ועקרב', היה להם עמוד ענן אחד שהלך לפניהם, ולמן היה טעם קבוע שהתלוננו עליו - צפיחית בדבש [מחכים לתגובתך...]
באים חז''ל ואומרים שהיה להם עננים מכל כיוון, שהרגו לפניהם את הנחשים והעקרבים, שמו לפניהם הר ובקעה למישור, למן היה כל טעם שרצו, יש מ''ד שהוא היה משתנה גם במרקם.
זה אחת הסתירות הכי משמעותיות בתורה בין פשט לדרש
לפי הדרך הזאת אפשר לומר שהתורה מציגה את הרעיון של המסע במדבר, שהוא היה - קשה! נמצאים במדבר, בלי לדעת לאן הולכים, 'לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם זה ארבעים שנה'. וזה ודאי גם איך שחז''ל מציגים היה קשה,
אלא שהם באים לספר לך על הסייעתא דשמיא שהיתה לעם ישראל, שהגם שהמסע היה קשה הם התמודדו עם זה יפה מאוד כי ה' היה אתם, וזה גם איך שהפשט מציג 'שמלתך לא בלתה מעליך ורגליך לא בצקה זה ארבעים שנה'.
הפשט אומר לך את הרעיון הכללי, ה'פשטי'
וחז''ל אומרים לך את הביטויים הטכניים שלו, שנמצאים גם הם ברעיון הכללי
לכן כל כך חשוב לעסוק גם בדרש וגם בפשט, ושניהם מציגים תמונה שלימה
אגב בהרבה פעמים זה לא מסתדר בקלות [וגם כאן לא כל כך] אבל חושבני שזה הרעיון, אם יסכימו החכמים.
ש
שבואל
@שבואל
-
פשט ודרש -
פשט ודרששלום וחג שמח
אין ספק שהשאלה למה חז''ל לא עסקו בפשט היא משמעותית מאוד
בפרט שנראה שזה לא שהם לא 'עסקו' בפשט אלא שהם בכלל לא ידעו עליו
ז''א מבחינתם מי שאומר שהפשט בעין תחת עין הוא כפשוטו הוא צדוקי
מאוד יכול להיות שזה קשור לזה בעצמו שהם התמודדו עם פרשניות פשטיות מעשיות ולכן הם העבירו את הפשט לרובד אחר
אבל גם יכול להיות שזה קשור להערה שהעיר חים על לשון הרשב''ם 'מתוך חסידותם' - חז''ל ידעו את הרעיון באופן כללי והתעסקו במה שהיה חשוב - להוריד אותו לפסים מעשיים
הראשונים כבר היו רחוקים יותר מהרעיון ולכן הם היו צריכים לחדש בו את הדיון
זה כמו שהראשונים לא צריכים את ההגדרות של האחרונים
וחים אם תוכל לכתוב לאיזה נקודה ברשב'''ם אתה מתכוין