הצמדות לדבר אמת
-
@צ-מ האמת שזה פתיח לסוגיא עוד יותר מורכבת, היכן התורה דיברה בכלל על מניעה מלומר דבר שאינו נכון,
בספרי המוסר האריכו בזה, אך לא הזכירו לזה מקור בכתובים, ורק סמכו דבריהם על הכתוב ״מדבר שקר תרחק״ שמדבר על עדות שקר,
את הדברים שהזכרת מביא הגרא״א דסלר במכתב מאליהו והוא ממש מדגיש שפירוש המילה ״אמת״ הוא הדבר האמור להאמר.
-
מה הכוונה 'אמת'?, תלוי מי אומר את המילה.
או שכוונת השאלה מהו הערך שהיהדות קוראת את שמו אמת. ואז בעצם השאלה, האם הערך של אמת ביהדות הוא העבודה הנכונה - מה שמכונה בפי העם אמת. או מה שנכון לומר.
מה שאומר שבעצם, שאין ערך שנקרא 'אמת' אלא רק לומר את מה שנכון. שהסיבה שנכון לומר אותו, זה בגלל כל מיני ערכים אחרים.
אז בעצם השאלה האם ביהדות קיים ערך של אמת כשלעצמו, או האם יש ערך ביהדות, לספר סיפור באופן אמיתי כאשר אין לכך שום השלכה. -
נחלקו הראשונים, האם יש איסור דאורייתא לספר דבר שאינו נכון, במקום שאין מזה השפעה על דברים אחרים. [ממונות וכדו'].
לדעת האוסרים, מבואר שמהתורה יש לדבוק בדבר שקרה ולא לשנות. היינו יש ערך לאמירת האמת. [מה שאנו קורים אמת-מה שהיה בפועל, ולא הגדרת אמת של הרא"א דסלר].
בגמ' (במ כג,ב) מבואר שת"ח הוא מי שלא משנה בדבריו, וכאן וודאי הכוונה לדבוק בעובדות, ללא קשר למה נכון לומר, אלא שיש ג' מקומות שנכון לשנות בהם, אבל בלא הם, יש ערך רב בדביקה במה שקרה באמת.
[לגופו של סיפור, ברור שמותר לשנות מפני השלום, והצלת נפשות] -
אין למידים מדברי אגדה.