מבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?
-
@יהודי-חושב כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
לי יש בעיה אם כול הדיון הזה כי אני הרבה זמן כבר לא מבין איזה מין מחייב יש חוץ מהתורה, אני לא מאמין שיש ערך בדבר שלא כתוב בתורה, וכל המושג עבודת המידות והכל הוא סך הכל ציווי של והלכת בדרכיו, לגבי השאלה מדור המבול יש בזה תשובות. לגבי הנושא השני אני לא חושה שהוא ממש נושא, כי בסוף [בגלל שאין מחייב חוץ מהתורה] אני תופס את הויכוח הזה לא כויכוח אידיאולוגי אלא כתועלתני כלומר שיש פה שתי גישות איך לעשות יותר אנשים שמחים, ובתור אדם מאמין אני בכלל לא חושב שיש בזה ערך.
מדוע
למה לא להניח שיש לה' ממך ציפיות בסיסיות שהוא לא כתב בתורה שלו
וכמו שכבר הוכיח רר ניסים גאון מהתביעה של ה' אל קין על רצח הבל, למרות שזה לא נאמר לו בכלל, שיש ציפיות מהאדם להיות טוב ומוסרי. -
@יאמרו-המושלים כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
מזה זמן רב שאני מתחבט בעצמי האם כיוון שישנם ערכים שהם מוסכמים גם בלא תורה וכגון נהנתנות או תאוותנות ללא גבולות שפשוט שהיא רעה גם בלא התורה האם יש מקום לנו האמונים על ערכי התורה לחשוב בחשיבה עצמית מה ראוי או שהכל צריך להישען על המקורות וכן האם לתורה יש מענה בכל סוגיה וסוגיה וכגון בשאלת הקפיטליזם - סוציאליזם (לשם דוג') או שאדם צריך לברור לו דרך בעצמו ולהגיע לחקר האמת וכמובן שעליו להקפיד שאינו סותר דברים מפורשים מן המקורות
או שמא כמבואר איסתכל קוב''ה באורייתא וברא עלמא ואין שום מציאות נבדלת מהתורה אף אם אינה סותרת ואם לעיתים נדמה לנו מחשבות שאין לנו ביסוס עליהם מהמקורות עלינו לדעת כי הם גיבובי הבל ורעות רוח ואל לנו לשעות בדברי דמיוןהמאמר "איסתכל באורייתא וברא עלמא" על סמכותו או העדרה, יכול להתפרש בכל מיני דרכים שלא כוללים קשר ישיר לשאלה.
- ה' ברא את העולם באופן שמתאים לקיום התורה.
- ה' ברא את העולם על פי המטרות שאותם הוא רצה להשיג בקיום התורה (סודות התורה)
- או אפילו אם התורה כוללת הכל, ייתכן שניתן ללמוד זאת רק באופן נסתר וסודי, מה שמכונה לימוד מסודות התורה. מכיוון שצורה שכזו אינה מוכרת בימינו, וככל הנראה גם לא הייתה מוכרת אי פעם, ככל הנראה אין גם ציפייה כזו (להתבסס בעשיית הדברים הטובים על התורה בלבד, ולמצוא בה מקור לכל ההשקפות), ועיננו הרואות שיש דברים טובים שלא נכללים במפורש בתרי"ג מצוות.
אני מאמין גדול בצד הראשון שלך, לפיהם יש עניין לעשות דברים טובים שלא מפורשים בתורה, והתורה עצמה מכווינה אותנו, לדעתי, לקיים דברים שלא כתובים בה באופן ספציפי ומפורש.
-
@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
המאמר "איסתכל באורייתא וברא עלמא" על סמכותו או העדרה, יכול להתפרש בכל מיני דרכים שלא כוללים קשר ישיר לשאלה.
ציטוט זה לא נאמר כאסמכתא לצד ב' אלא כלשון מושאלת להבנת הדברים
-
@יהודי-חושב כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
לי יש בעיה אם כול הדיון הזה כי אני הרבה זמן כבר לא מבין איזה מין מחייב יש חוץ מהתורה,
אני לא מאמין שיש ערך בדבר שלא כתוב בתורה,ובשם איזה ערך או למה אתה מקיים את התורה עצמה? (סליחה על השאלה הנדושה.)
וכל המושג עבודת המידות והכל הוא סך הכל ציווי של והלכת בדרכיו,
כלומר יש ציווי כללי לסט ערכים שנוגע לדרכיו של ה' אז כל ערך חיובי ממילא נכנס כאן ואין שום ערך חיובי שלא נכנס לתורה.
לגבי השאלה מדור המבול יש בזה תשובות.
מה הן? ייתכן לכאורה שיש להן רלוונטיות לדיון.
לגבי הנושא השני אני לא חושה שהוא ממש נושא, כי בסוף [בגלל שאין מחייב חוץ מהתורה] אני תופס את הויכוח הזה לא כויכוח אידיאולוגי אלא כתועלתני כלומר שיש פה שתי גישות איך לעשות יותר אנשים שמחים, ובתור אדם מאמין אני בכלל לא חושב שיש בזה ערך.
שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כׇּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַ֩עַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ (דברים יב כח)
לא יודע על שמחה אבל יש מטרה שיהיה טוב. -
@חיים כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
ובשם איזה ערך או למה אתה מקיים את התורה עצמה? (סליחה על השאלה הנדושה.)
בלי להיכנס לעיקרהשאלה — רק על השכל
ראשית — אם שכל הוא המחייב, מה יעשה מי ששכלו לא מחייב אותו ? האם הוא פטור? ברגע שהמחייב תלוי בשכלו של כל אחד — אין כאן חיוב אוניברסלי, יש כאן העדפה אישית בלבד.
שנית — השכל הוא כלי שבהכרח עדיין לא הגיע לשלמותו. אדם שהיה חי אלף שנה היה מגיע להבנות עמוקות יותר ממה שאנחנו מגיעים היום. אם כן, על איזה שכל אנחנו מסתמכים כמחייב — השכל הנוכחי שעוד לא הבשיל?
השכל תמיד בא אחרי הערכים — הוא כלי להבין ולנתח את מה שכבר ניתן. מה טוב ומה רע לא נקבע על ידו אלא על ידי התורה, והשכל הוא הכלי להבין אותה. -
אם נניח שאתה צודק, אז מי שאומר את מה שאמרת עכשיו זה השכל. אבל מי שחי לפני אלף שנה אולי היה מבין שזה לא נכון, אז אי אפשר להסתמך על השכל הזה.
אין ברירה תמיד עושים מה שהשכל אומר, לפעמים השכל אומר שהתורה יותר חכמה ממה שאתה יכול להגיע באמצעות השכל ואז אתה מקשיב לתורה. אבל מי שאומר את זה על התורה זה גם השכל.
וזה בעצם אומר שיש את המשוואה הבאה - השכל אומר בסבירות של X % להקשיב לתורה גם אם השכל חושב אחרת. ברגע שהשכל יחשוב אחרת ברמת סבירות גבוהה יותר אז הוא יצטרך להקשיב לעצמו.
אנחנו מסתמכים על השכל בלי קשר לשאלה של מחייב כי אין לנו אפשרות אחרת, ומי שאומר שכן אז זה בגלל שהשכל אומר לו את זה.
אני אמרתי שהשכל לא בא אחרי הערכים, אלא הוא קובע אותם והוא זה שבוחר לתת ערך לתורה, ואם לא אז אני חוזר לשאלה שלי מה כן. -
גם אם שייך לחייב כפי שמסביר @חיים ואני מסכים איתו, אני חושב שמאוד לא סביר להניח את מה שכתב @שרגי-שהם
@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
מדוע
למה לא להניח שיש לה' ממך ציפיות בסיסיות שהוא לא כתב בתורה שלואין שום סיבה בעולם שהקב״ה יצפה ממנו לקיים דבר מסויים ולא כתב אותו בתורה, אני חושב שזוהי אף תפיסה בעייתית להניח שהתורה חסרה מאומה.
ֿ
ואוסיף שגם אם יש כפי שהזכיר דברים שנמצאים בסוד התורה, איני מאמין שהדרך להגיע אליהם היא לחשב בליבנו את מה הדרך הנכונה, אני לא חושב שכך תהיה הדרך היותר קצרה להגיע אליהם,@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
והתורה עצמה מכווינה אותנו, לדעתי, לקיים דברים שלא כתובים בה באופן ספציפי ומפורש.
היכן?
חוץ מהדוג׳ הזאת
@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
וכמו שכבר הוכיח רר ניסים גאון מהתביעה של ה' אל קין על רצח הבל, למרות שזה לא נאמר לו בכלל, שיש ציפיות מהאדם להיות טוב ומוסרי.
שמדברת לפני מת״ת (אני מאמין שמה שהוכיח משם אולי שניתן לצוות אדם ע״פ הצו המוסרי אף ללא שזה יהיה כתוב בתורה ולזה יש אף ציפיה ממנו שיגיע להכרה בכוחות עצמו, אך אין כאן הוכחה שישנו מקום לנסיון ללמוד כללי מוסר נפרדים.
-
@יהודי-חושב אם אתה מחפש מקור לדבריו של @חיים שמסתמא יהיה מקובל עליך עיין בשערי״ו להגרש״ש ריש ש״ה
-
@מלכת-שבא כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
גם אם שייך לחייב כפי שמסביר @חיים ואני מסכים איתו, אני חושב שמאוד לא סביר להניח את מה שכתב @שרגי-שהם
@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
מדוע
למה לא להניח שיש לה' ממך ציפיות בסיסיות שהוא לא כתב בתורה שלואין שום סיבה בעולם שהקב״ה יצפה ממנו לקיים דבר מסויים ולא כתב אותו בתורה, אני חושב שזוהי אף תפיסה בעייתית להניח שהתורה חסרה מאומה.
ֿ
נחרץ מאד, אם דבר כתוב בתורה יש לו משקל מסוים, אם לא יש לו משקל אחר. (ולא תמיד אפשר לפתור את הבעיה בלכתוב באופן אחר.) -
-
@תם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
"ועשית הישר והטוב בעיני ה'"
"והלכת בדרכיו"לא הבאת מקור שזה לא ציווי כללי, על מצוות האמורות בתו׳
@תם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
"קדושים תהיו" ועי' רמב"ן
את זה למשל אפשר לקחת לראייה שגם ציווי שאולי היה ניתן להבין אותו לבד לקדש עצמינו במותר לנו, טרחה התורה וכתבה אותו.
למעשה אני כן חושב שהסוגיא הזאת צריכה עיון, היכן נתנה התורה מקום לאדם להרחיב ערכים שיש להם בסיס בתורה.
ֿ
אבל לחשוב שניתן לאדם לפתח מערכת ערכים עצמאית שאין לה מקור בתורה, חלילה לנו. -
@מלכת-שבא כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
גם אם שייך לחייב כפי שמסביר @חיים ואני מסכים איתו, אני חושב שמאוד לא סביר להניח את מה שכתב @שרגי-שהם
@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
מדוע
למה לא להניח שיש לה' ממך ציפיות בסיסיות שהוא לא כתב בתורה שלואין שום סיבה בעולם שהקב״ה יצפה ממנו לקיים דבר מסויים ולא כתב אותו בתורה, אני חושב שזוהי אף תפיסה בעייתית להניח שהתורה חסרה מאומה.
ֿ
ואוסיף שגם אם יש כפי שהזכיר דברים שנמצאים בסוד התורה, איני מאמין שהדרך להגיע אליהם היא לחשב בליבנו את מה הדרך הנכונה, אני לא חושב שכך תהיה הדרך היותר קצרה להגיע אליהם,@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
והתורה עצמה מכווינה אותנו, לדעתי, לקיים דברים שלא כתובים בה באופן ספציפי ומפורש.
היכן?
חוץ מהדוג׳ הזאת
@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
וכמו שכבר הוכיח רר ניסים גאון מהתביעה של ה' אל קין על רצח הבל, למרות שזה לא נאמר לו בכלל, שיש ציפיות מהאדם להיות טוב ומוסרי.
שמדברת לפני מת״ת (אני מאמין שמה שהוכיח משם אולי שניתן לצוות אדם ע״פ הצו המוסרי אף ללא שזה יהיה כתוב בתורה ולזה יש אף ציפיה ממנו שיגיע להכרה בכוחות עצמו, אך אין כאן הוכחה שישנו מקום לנסיון ללמוד כללי מוסר נפרדים.
כמודמני שעיקר טענתך היא שבמתן תורה ה' כתב את כל הציפיות שלו מאיתנו, ואם הייתה לו ציפייה ללכת באופן מוסרי היה הדבר אמור להיות כתוב בתורה
אך הבעיה היא שבשטח זה לא עובד, שכן דברים רבים בתורה נכתבו כעיקרון כללי, הררים התלויים בשערה, כמעט ללא פרטים, וחכמי כל דור ודור מבינים ומכריעים בהם ועל פיהם נלך.וחלק מן העקרונות שרואים שם זה להיות טוב, ולעשות חסד, ולהתנהג יפה לאנשים וכו'.
ואפשר לראות את זה פעמים רבות בנביאים, כמו לדוגמא את הכעס הגדול על דוד גם בהנחה שלא חטא באשת איש שכן לקח את כבשת הרש, וכן על זה הדרך.את דבריך על ההבדל בין צו מוסרי לבין כללי מוסר נפרדים לא הבנתי
-
@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
את דבריך על ההבדל בין צו מוסרי לבין כללי מוסר נפרדים לא הבנתי
התכוונתי לומר שודאי שהבסיס לכל חיוב הוא הצו המוסרי שזה גם מה שמחייב אותנו לשמוע לחוקי התורה ולקיים את מטרת הבריאה, ומי ששולל את הקיום המוסרי (וגם זה נובע לטעמי מחוסר הבנה למשמעות דבריו) בעצם לא מחוייב לכלום,
אבל מכאן להתפתח ולחשוב שכיום אחרי מתן תורה, עדיין ניתנה בידינו האפשרות לכתוב בעצמינו סט ערכים שנראה לנו מוסרי, ולחשוב שהאלוקים מצפה ממנו שנקיים אותו - לא
אם ניקח לדוג׳ אדם שיחשוב שהריגת בשר חיות ובהמות היא פעולה לא מוסרית, אך לא יבסס זאת מתוך החומר התורני, (גם אם נניח שיצליח לסדר זאת עם הסתירות מהתורה לאמירה כזו) צורת חשיבה כזאת לטעמי היא בעייתית, ואין לה מקום.
-
@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
כמודמני שעיקר טענתך היא שבמתן תורה ה' כתב את כל הציפיות שלו מאיתנו, ואם הייתה לו ציפייה ללכת באופן מוסרי היה הדבר אמור להיות כתוב בתורה
אך הבעיה היא שבשטח זה לא עובד, שכן דברים רבים בתורה נכתבו כעיקרון כללי, הררים התלויים בשערה, כמעט ללא פרטים, וחכמי כל דור ודור מבינים ומכריעים בהם ועל פיהם נלך.לאו דווקא שהוא כתב את הכל, אבל הכל אמור להתפתח משם, והרי היא גמרא ערוכה בבברכות,
ואמר רבי לוי בר חמא, אמר רבי שמעון בן לקיש, מאי דכתיב ״ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם״. ״לחת״ — אלו עשרת הדברות, ״תורה״ — זה מקרא, ״והמצוה״ — זו משנה, ״אשר כתבתי״ — אלו נביאים וכתובים, ״להורותם״ — זה תלמוד, מלמד שכולם נתנו למשה מסיני.
וודאי שתלמוד אין הכוונה בדווקא לגמ׳ שלנו, אלא שכל ההתפתחות עתידה להיות שלב אחרי שלב והכל מתוך התורה עצמה.
כפי מה שנאמר (וכרגע אני לא זוכר היכן,) שהקב״ה הראה למשה כל מה שתלמיד עתיד לחדש
-
@מלכת-שבא כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
כמודמני שעיקר טענתך היא שבמתן תורה ה' כתב את כל הציפיות שלו מאיתנו, ואם הייתה לו ציפייה ללכת באופן מוסרי היה הדבר אמור להיות כתוב בתורה
אך הבעיה היא שבשטח זה לא עובד, שכן דברים רבים בתורה נכתבו כעיקרון כללי, הררים התלויים בשערה, כמעט ללא פרטים, וחכמי כל דור ודור מבינים ומכריעים בהם ועל פיהם נלך.לאו דווקא שהוא כתב את הכל, אבל הכל אמור להתפתח משם, והרי היא גמרא ערוכה בבברכות,
ואמר רבי לוי בר חמא, אמר רבי שמעון בן לקיש, מאי דכתיב ״ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם״. ״לחת״ — אלו עשרת הדברות, ״תורה״ — זה מקרא, ״והמצוה״ — זו משנה, ״אשר כתבתי״ — אלו נביאים וכתובים, ״להורותם״ — זה תלמוד, מלמד שכולם נתנו למשה מסיני.
וודאי שתלמוד אין הכוונה בדווקא לגמ׳ שלנו, אלא שכל ההתפתחות עתידה להיות שלב אחרי שלב והכל מתוך התורה עצמה.
כפי מה שנאמר (וכרגע אני לא זוכר היכן,) שהקב״ה הראה למשה כל מה שתלמיד עתיד לחדש
מה ראית? דווקא מן הדברים הללו עולה שהרבה דברים נכללים בשם תורה, וגם אם יאמר לך אדם שלעשות דברים מוסריים זה רצוי בעיני ה' - הרי שיכול הדבר להכלל בכלל תורה - שכוונתו לשמים ולחפש את רצון ה'.
-
@מלכת-שבא כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
את דבריך על ההבדל בין צו מוסרי לבין כללי מוסר נפרדים לא הבנתי
התכוונתי לומר שודאי שהבסיס לכל חיוב הוא הצו המוסרי שזה גם מה שמחייב אותנו לשמוע לחוקי התורה ולקיים את מטרת הבריאה, ומי ששולל את הקיום המוסרי (וגם זה נובע לטעמי מחוסר הבנה למשמעות דבריו) בעצם לא מחוייב לכלום,
אבל מכאן להתפתח ולחשוב שכיום אחרי מתן תורה, עדיין ניתנה בידינו האפשרות לכתוב בעצמינו סט ערכים שנראה לנו מוסרי, ולחשוב שהאלוקים מצפה ממנו שנקיים אותו - לא
אם ניקח לדוג׳ אדם שיחשוב שהריגת בשר חיות ובהמות היא פעולה לא מוסרית, אך לא יבסס זאת מתוך החומר התורני, (גם אם נניח שיצליח לסדר זאת עם הסתירות מהתורה לאמירה כזו) צורת חשיבה כזאת לטעמי היא בעייתית, ואין לה מקום.
אבל מה הבעיה לבסס את הטוב על בסיס החומר התורני?
בתורה יש משמעויות שלעשות צדקה ומשפט ומעשים טובים זה אחד הדברים המרכזיים הרצויים
והאדם מחפש את הצדקה שבכל דור ודור, עד היכן שמגיעה דעתו. -
@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
מה ראית? דווקא מן הדברים הללו עולה שהרבה דברים נכללים בשם תורה, וגם אם יאמר לך אדם שלעשות דברים מוסריים זה רצוי בעיני ה' - הרי שיכול הדבר להכלל בכלל תורה - שכוונתו לשמים ולחפש את רצון ה'.
אני לא מצליח להבין מה כוונתך ״דברים מוסריים״ על זה בדיוק הדיון איך נידע מה מוסרי ומה לא
אם אינך מתווכח שהכל אמור לבוא מתוך התורה הרי שאין חלוקה בינינו
-
@מלכת-שבא כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
מה ראית? דווקא מן הדברים הללו עולה שהרבה דברים נכללים בשם תורה, וגם אם יאמר לך אדם שלעשות דברים מוסריים זה רצוי בעיני ה' - הרי שיכול הדבר להכלל בכלל תורה - שכוונתו לשמים ולחפש את רצון ה'.
אני לא מצליח להבין מה כוונתך ״דברים מוסריים״ על זה בדיוק הדיון איך נידע מה מוסרי ומה לא
אם אינך מתווכח שהכל אמור לבוא מתוך התורה הרי שאין חלוקה בינינו
דברים מוסריים זה מה שנחשב לטוב, ויש עליו הסכמה רחבה שהוא טוב, ואינטואטיבית הוא טוב
אדם שהולך אחרי המוסר יכול לעשות זאת משני פנים:
- תחושת המוסר בעיניו היא אלוקית, כמו התודעה בעצמה
- הצורך לעשות את הדבר הטוב מעוגן אצלו בסמכות המקובלת עליו, כשבמקרה שלנו זה התורה.
האם ניתן לעגן את החיפוש אחר הטוב לפי ההגדרה דלעיל בתורה?
אכן. -
@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:
תחושת המוסר בעיניו היא אלוקית, כמו התודעה בעצמה
אז על זה אני חולק עליך, תחושת המוסר היא אכן אלוקית כמו התורה בעצמה, אך זה לא אומר שכל מה שנראה לנו מוסרי הוא אכן כזה.
העוגן היחיד עליו ניתן להשען לאחר שנתנה תורה הוא התורה עצמה, וגם ההגיון אומר כך, אין סיבה להניח שישנו ערך מוסרי שהתפספס,
ואמירה מעין זו במידה מסויימת, היא טענה לחסר בתורה.
תן דוג׳ לערך שלדעתך ניתן להגיע אליו בצורה אינטואטיבית בלבד
