משמעות השם ״אלוקים״
-
מה הכוונה כוחנו?
כוח אינו דבר סובייקטיבי לכל אחו״א,
-
@מעבר-אחר כתב במשמעות השם ״אלוקים״:
לא הצלחתי להבין כלל כיצד זה יכול ליכנס במילה אחת אא״כ זה שם קוד כל שהוא
זה נכנס בשם 'אלוקינו', ולא בשם אלוקים.
יש חילוק גדול בין השם אלוקים שעניינו רק עצם היותו תקיך ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, לבין ה' אלוקינו, שבו אנו מיחסית את יכולת זו אלינו, וכמו אלוקי אברהם וכדו', וכאן עניינו שמשגיח עלינו ביחוד, או שאנו מאמינים בו, או שאנו מקבלים מלכותו. -
@יושב-אוהלים כתב במשמעות השם ״אלוקים״:
מה הכוונה כוחנו?
כוח אינו דבר סובייקטיבי לכל אחו״א,
כוונת @תם מסתמא, שאנו מכירים בכך שהוא הכוח שמסובב את כלל הפעולות,
ובמילה אלוקינו אנו מכירים שפעילותינו וכוחינו מאיתו הם
@תם תקן אותי במידה ואני טועה בפירוש דבריךמכ״מ איך שאני מבין אין זה כך,
אלוהים (חול) הוא ודאי לשון ׳כוח׳ ״אשר ירשיעון אלוהים״ (שמות כ״ב ח׳) או ״אלוקים ניצב בעדת אל בקרב אלוהים ישפוט״ (תהילים פ״ב א׳) נסוב על בי״ד, ובא לסמל כוחמכ״מ אלוהים בלשון יחס של השתעבדות הן באלוקינו ולהבדיל אא״ה באלוהים אחרים מסמל כוח מערכת של יחס דו צדדי, ההכרה שלנו וערבות שלו אלינו להשתמש בכוחו ולעזור לנו.
שכמוש נקרא ״אלוהי מואבֿ״ אין זה משום שהוא הכוח של מואב באמת בדווקא, אלא שהם דימו בו כוח וממילא ניהלו איתו אינטרקציה של הכרה והשענות עליו וממילא ציפו שיושיע אותם, ולכן למרות שהם רק מדמים למצוא בו כוח, יקרא בתורה ׳אלוהיהם׳׳
-
@תם מעולה
וממילא אין להגביל את המילה ״אלוקים״ בהקשר הזה למילה ״כוח״מכ״מ אני אכן תמה כיצד ניתן להכניס בפירוש המילה ״אלוקינו״ שהוא בעל הכוחות כולם
כשאמרו בני ישראל בכרמל ״ה׳ הוא האלוקים״ וכן כשאנו מחקים אותם בתפילות - אולי אכן הכוונה לאלוקים של הכל וממילא היכולות כולם שלו,
אבל כשאנו אומרים ״אלוקינו״ להדיא איננו מדברים על כל כוחותיו אלא על היחס אלינו וממילא מה שייך לפרש בזה ״בעל היכולת כולם״אולי זה מה שהתכוון @אומר-דרשני
@אומר-דרשני כתב במשמעות השם ״אלוקים״:
זה נכנס בשם 'אלוקינו', ולא בשם אלוקים.
יש חילוק גדול בין השם אלוקים שעניינו רק עצם היותו תקיך ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, לבין ה' אלוקינו, שבו אנו מיחסית את יכולת זו אלינו, וכמו אלוקי אברהם וכדו', וכאן עניינו שמשגיח עלינו ביחוד, או שאנו מאמינים בו, או שאנו מקבלים מלכותו.מכ״מ כן מקובל משום מה בסידורים לפרש כן,
-
-
@תם כתב במשמעות השם ״אלוקים״:
אתה משועבד אליו פיזית, כי בלעדיו תמות, לא יהיה לך אוכל וכו'. וערכית, כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל
הוא כוח שלנו כי רק לנו הוא נותן כוח
באלהי מואב זה פשוט, וגם אצל ה' הוא האלוקים, לנו הוא נותן כוח במיוחד, ולשאר העמים יש חוקים אחרים והוא חלק להם את צבא השמיםשומע, פחות נראה לי אבל אין לי ראיה נגד
בכל מקרה בקשר ל״בעל היכולת ובעל הכוחות כולם״ זה מופיע בשו״ע
שו״ע או״ח ס״ה ס״א
ובהזכירו אלהים יכוין שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכחות כולם:
ומקורו בטור
ובהזכירו אלהים יכוין שהוא תקיף אמיץ אשר לו היכולת בעליונים ובתחתונים כי אל לשון כח וחוזק הוא כמו ואת אילי הארץ לקח:
אך לכאו׳ כוונת שניהם לא לומר שזה התרגום של המילה ״אלוקים״ אלא כמו שמפרש השו״ע הרבה פעמים תפילות כלשהן ומוסיף דברים לכוון על אף שאינם טמונים בפירוש המילולי של המילה
-
@תם מסתמא לא תתוכח שגם אם אכן המילה ״אלקים״ שורשה בביטוי של כוח, כשאנו השימש השגור אינו מתיחס למשמעות זו אלא לעצם להופעתו כישות המנהיגה אותנו, ושלה אנו משועבדים.
(קח ציטוט לדוג׳ מילקו״ש שעלה לי בחיפוש
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, נְהֹג אֶת צֹאנְךָ כְּיוֹסֵף שֶׁנָּהַג אֶת הָעוֹלָם וְזָן אוֹתָן בִּשְׁנֵי רְעָבוֹן, שֶׁכֵּיוָן שֶׁחָזַק הָרָעָב בָּאוּ הַמִּצְרִים אֶצְלוֹ, אָמְרוּ לוֹ, תֵּן לָנוּ לֶחֶם, אָמַר לָהֶם, אֱלוֹהַּ שֶׁלִּי אֵינוֹ זָן אֶת הַמִּצְרִים אֶלָּא לְכוּ וּמוֹלוּ אֶת עַצְמְכֶם
האם יש משמעות לכך שהישות שנקראת ״אלוק״ היא זאת שנותנת לו כוח?
וממילא עדיין יקשה מדוע תהיה הכוונה בתפילה בהכרח רק למשמעות השורשית של המילה המתיחסת לכוח ולא ליחס ביננו למשל שאנו משועבדים לו ועובדים אותו והוא מנהיג אותנו וגם נותן לנו את הכוח לכל
-
אתה יכול לראות שאין שום משמעות בשום מקום למילה אלוהים אם לא בהקשר של שלטון ושעבוד לכוח מסויים הנה הערך של המילה בשורשים
אֱלוֹהַּ מִתֵּימָן יָבוֹא (חבקוק ג, ג), אֱלֹהִים קְדשִׁים הוּא (יהושע כד, יט), לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים (תהלים קלו, ב), אלהיו, אלהיך בלשון רבים לעולם, זולתי אחד נהגו בו על דרך הבזיון אמרו זוּ כֹחוֹ לֵאלֹהוֹ (חבקוק א, יא). אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל (שמות כב, כז), ענינו השופטים, וכן לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת (דברי הימים ב' טו, ג), שופטי אמת. ופירוש הפסוק ימים רבים יהיו ישראל בגלות שלא יהיו להם שופטי אמת ולא כהן מורה צדק. וכן אמר לשיבת הגלות וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה (ישעיה א, כו), כי בעודם בגלות אין להם שופטי אמת, וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים (בראשית ו, ב), וַיָּבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים (איוב א, ו), האצילים והנגירים, אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם (שמואל ב' ו, כג) נביאים ומלאכים, כמו שאמר וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם (במדבר כ, טז). וכן תרגם יונתן דַאֲזֵלוּ שְׁלוּחִין מִן קֳדָם יְיָ. אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו (שמואל ב' ז, כג), יש מפרשים וֵאלֹהָיו על משה שהיה גדולם ואצילם. ויש לפרש כי מ"ם ממצרים, עומד במקום שנים ופירוש ממצרים מגוים ואלהיו כמו שאמר וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים (שמות יב, יב). ויונתן לא* תרגם גוֹיִם וֵאלֹהָיו.
סתם דרך אגב מעניין איזה פסוקים הוא העדיף לצטט אין שם פסוק אחד מהתורה, שמתיחס לאלוקים .
-
לא! זה הפוך.
איך בעצם ביכולתינו להגיע לפרשנות המילה?
כשאנו (או הפרשנים שעשו את זה במקומינו) נתקלים במילה הזאת בשלב הראשון אנו יודעים שפירושה שהיא שם יחס לקב״ה בהקשר של כפיפות אליו ובהקשר של ההנהגה שלו,איננו יודעים עדיין איזה מידה או איזה היבט מייצג שם זה, לאחר שאנו רואים שהמילה אלוהים מופיעה גם בהקשר של כוח במקומות אחרים, כמו אלוהים לא תקלל בהקשר לבי״ד (שגם שם הם מייצגים כוח שליט) אנו יודעים שזה השורש של המילה, ואז גם ניתן להסביר שגם הכפיפות לאלוקים היא במקורה מגיעה מכך שהוא מעניק לנו את הכוח,
אך לא יצאנו מידי זה שהיא פשוט של אלוקים שהוא מבחינתינו מנהיג שולט ושאנו כפופים אליו, והמקור והשורש זה חתירה מעבר, ולהניח שכל פעם שאדם אומר ״אלוקים״ הוא מתכוון בהכרח להכניס למשמעות דבריו את השורש של המילה, זוהי הנחה שאין סיבה להניח.
-
אתה מדבר כל לימוד מילה, ואני מדבר על לימוד מושג
המושג אלוקים בכלל לא קיים בלשוננו החיה, רק על הקל היחיד, וממילא הוא שונה ממשמעותו בזמן האלילות
כשמנסים לתרגם לשפה אחרת, אתה צודק, אבל כשמנסים ללמוד מתרבות שונה ממש, צריך ללמוד מאיפה המילה הגיעה, מה הקונוטציות שלה למילים אחרות, באיזה הקשר היא יותר מצויה סטטיסטית
למשל כשמתרגמים קדוש ל"הולי", גם אם זה יכול להסתדר בכל אזכור, עדיין טועים -
לא עברתי על כל ההודעות אבל נראה שיש בנותן טעם להוסיף פה דברי הספורנו בתחילת בראשית
וז"ל "אלהים. הנה מלת אלוה תורה על נצחי ולזה על השדים שהם מתים כבני אדם כמו שהעידו רז"ל אמר לשדים לא אלוה ואמר על האל ית' אלוה כי הוא הנצחי בהחלט כאמרו ויטוש אלוה עשהו. ויאמר עליו אלהים לשון רבים להורות שהוא צורת כל הצורות הנצחיות וזולתם כאמרו מלא כל הארץ כבודו כי אין לזולתו מציאות זולת הנאצל ממציאותו. ולא ימצא שום נמצא זולת מציאותו כאמרו ואתה מחיה את כלם. ועל צד התדמות יקרא כל נבדל מחומר אלהים ויקראו השופטים המומחים אלהים כאשר ישפטו בצלם אלהים. ולהורות על מעלת נצחיותו אשר ממנו נאצל נצחיות שאר הנבדלים נאמר שהוא אלהי האלהים:"
ומבואר מדבריו דלא כמקובל שאלוקים הוא מסמל כוח בעלמא והיחס לבורא דהוא בעל כל הכוחות אלא שאלוקים הוא רק ביחס לנצחי ולכל דבר המסמל ומשתייך לנצחי
ונדמה שבפשוטו הוא מסתבר יותר דהרי בכל מקום אמרו אלוקים רק ביחס לבורא ונראה שזה הגדרה בעצם ולא רק הטיה של מושג קיים