תפילת הקב״ה ומה ניתן ללמוד ממנה על תפילה,
-
בברכות ז.
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: מנין שהקדוש ברוך הוא מתפלל? שנאמר: ״והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי״, ״תפלתם״ לא נאמר, אלא ״תפלתי״, מכאן שהקדוש ברוך הוא מתפלל.
מאי מצלי?
אמר רב זוטרא בר טוביה, אמר רב: ״יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי, ויגולו רחמי על מדותי, ואתנהג עם בני במדת רחמים, ואכנס להם לפנים משורת הדין״.אני לא חושב שיש מי שקרא את המאמר הזה ולא תמה, כיצד שייך הדבר שהקב״ה יתפלל
ובעיקר האם תפילתו דומה לתפילה שלנו כלומר האם אכן גם תפילתינו מלבד בקשה היא בעצם פעולה של לעורר תהליכים מסויימים בשמיים, (שרק כך ניתן לכאו׳ להבין שייכות בתפילה של הקב״ה)
האם אי מי יודע להסביר פשר הדבר?
-
בפשטות הכוונה שהוא מדבר עם עצמו כמו "וַיִּנָּ֣חֶם יְקֹוָ֔ק כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבּֽוֹ׃ וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֗ק אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֙אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃"
או "וַיָּ֣רַח יְקֹוָק֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִ֠ף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כׇּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃"
השאלה היא האם זה באמת "תפילה", כלומר הבעת רצון מחלק אחד בו אל החלק השני, או "ברכה" -
@תם כתב בתפילת הקב״ה ומה ניתן ללמוד ממנה על תפילה,:
בפשטות הכוונה שהוא מדבר עם עצמו כמו "וַיִּנָּ֣חֶם יְקֹוָ֔ק כִּֽי־עָשָׂ֥ה אֶת־הָֽאָדָ֖ם בָּאָ֑רֶץ וַיִּתְעַצֵּ֖ב אֶל־לִבּֽוֹ׃ וַיֹּ֣אמֶר יְקֹוָ֗ק אֶמְחֶ֨ה אֶת־הָאָדָ֤ם אֲשֶׁר־בָּרָ֙אתִי֙ מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה מֵֽאָדָם֙ עַד־בְּהֵמָ֔ה עַד־רֶ֖מֶשׂ וְעַד־ע֣וֹף הַשָּׁמָ֑יִם כִּ֥י נִחַ֖מְתִּי כִּ֥י עֲשִׂיתִֽם׃"
או "וַיָּ֣רַח יְקֹוָק֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹ֒חַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִ֠ף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כׇּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי׃"
השאלה היא האם זה באמת "תפילה", כלומר הבעת רצון מחלק אחד בו אל החלק השני, או "ברכה"ומה הכוונה שהוא מדבר עם עצמו? (או אולי יותר מדוייק מה רצו לומר.)
אני חושב שהכוונה שלה' יש רצון מסוים, התפילה היא לא רק לעורר תהליכים מסוימים היא פניה של הרצון של האדם ושיתוף בו עם ה', וגם ה' רוצה משהו ומשתף בו את האדם. -
@תם ו @חיים לדעתי לא מספיק עניתם על שאלתו של @מעבר-אחר, כלומר לא הסברתם אכן את משמעות הדברים.
הגמרא שם באה להשוות בין התהליך שעושה יהודי כאשר הוא מתפלל, לתהליך כל שהוא שעושה הקב״ה שגם לו יקרא ״תפילה״קצת לפני אותה גמרא בדף ו׳ ע״א מבואר גם שהקב״ה מניח תפילין
אמר רבי אבין בר רב אדא, אמר רבי יצחק: מנין שהקדוש ברוך הוא מניח תפילין שנאמר: ״נשבע ה׳ בימינו ובזרוע עזו״.
״בימינו״ — זו תורה, שנאמר: ״מימינו אש דת למו״, ״ובזרוע עזו״ — אלו תפילין, שנאמר: ״ה׳ עז לעמו יתן״.
ומנין שהתפילין עוז הם לישראל — דכתיב: ״וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך״. ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש.
אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? אמר ליה ״ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ״.
ומי משתבח קודשא בריך הוא בשבחייהו דישראל? אין, דכתיב: ״את ה׳ האמרת היום״. וכתיב: ״וה׳ האמירך היום״, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם.
אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, שנאמר: ״שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד״, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם״, שנאמר ״ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ״.שם מאוד מובן ההקשר אכן הנחת תפילין היא להאמיר את שמו ית׳ וכנגד הקב״ה משתבח בשבחינו,
אך תפילה בפשטות כל מהותה פנייה ומה שייכת פנייה אל עצמך? לי עצמי אין תשובה על שאלה זו.
רק אציין שתי נקודות שנראה לי יכולות לכוון להתקדמות בסוגייא
התפילה המדוברת של הקב״ה מקבילה לברכה שברך את הקב״ה רי״ש כהן גדול כפי שמובא מייד בפסקה שלאח״מ בעמוד.
גם ברכת ההדיוט הלזו, כפי שמגדירה אותה ההגמרא, עניין תמוה הוא, מעט אמנם פחות מעניין התפילה המדוברת.
מכ״מ נראה ששני הסוגיות מייצגות את עניין ההתעוררות שהקב״ה רוצה שתבוא ממקור כביכול חיצוני אליו,עוד באותו עמוד הגמרא מדברת על רגע אחד ביום שהקב״ה זועם וזה ודאי כמו התעורורות הפוכה שהקב״ה מעורר,
ובכלל כל סוגייא זו צריכה עיון -
@תם כתב בתפילת הקב״ה ומה ניתן ללמוד ממנה על תפילה,:
נראה לי שכל אדם לפעמים פונה לעצמו, וגם ה' כמו שהבאתי מפרשת נח.
אכן גם שם זה קשה אבל להבין שם שמידת הדין מלעיזה למול מידת הרחמים, (נניח שזה הפירוש) אין זה דומה לתפילה, ודאי שכתוב כאן משהו יותר קיצוני מאשר שמידת הרחמים מתעוררת.
ושוב אציין את ההקשר לברכת ההדיוט של ישמעאל כהן גדול באותו הנוסח בדיוק
-
כשלמדתי את הגמ' שם עלה במוחי שזה חיזוק נוסף לכך שעיקר מהות התפילה ומטרתה זה ביטוי לקשר בין עמ"י לקב"ה ולא התקבול. וא"כ המכוון הגמ' שם שאף הקב"ה מצידו מראה לנו שהקשר רצוי לפניו
-
@צפיחית-בדבש כתב בתפילת הקב״ה ומה ניתן ללמוד ממנה על תפילה,:
כשלמדתי את הגמ' שם עלה במוחי שזה חיזוק נוסף לכך שעיקר מהות התפילה ומטרתה זה ביטוי לקשר בין עמ"י לקב"ה ולא התקבול. וא"כ המכוון הגמ' שם שאף הקב"ה מצידו מראה לנו שהקשר רצוי לפניו
מאוד לא נראה בנוסח התפילה שזה כך, התפילה גם בכל המקורות מוזכרת כבקשה של צרכים, וודאי שלא ניתן להעמיד את הקשר כהמרכיב המרכזי בתפילה
(כן ניתן להסיק מכך שחייבים להתפלל שיש עניין באופן כללי שבן אדם יתפלל אך לכאורה התפילה עצמה אין ענינה כזה, כפי שנראה במקורות שעוסקים בתפילה.
-
@מלכת-שבא כתב בתפילת הקב״ה ומה ניתן ללמוד ממנה על תפילה,:
מאוד לא נראה בנוסח התפילה שזה כך, התפילה גם בכל המקורות מוזכרת כבקשה של צרכים
ודאי שצורת התפילה היא בקשת רחמים על הצרכים, אין שום דרך אחרת להתפלל. הדרך לבן אנוש להתחבר לאלוהיו בתקשורת איתו היא ע"י הבעת נזקקות
ודבריי לא מבעיא לד' רמב"ם שלומד מקרא דלעבדו בכל לבבכם וחזי' שזה חלק מהותי בעבודת ה' עד שנקרא בסתמא לעבדו, וודאי מורה זה על חשיבות התפילה כדרך להתקשר באל ולא ככלי להשגת צרכים. ואף לרמב"ן ייתכן לומר כן (תלוי איך לומדים את הרמב"ן, אמנם יל"ד בזה, דבפס' אי' "והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם" וחזי' קשר הדוק בין התפילה לישועה)
אבל כיון שעינינו רואות שתפילה לא תמיד מתקבלת, לדעתי זה די מקטין דבר גדול כמו תפילה לומר שכל מהותה הוא תוצאת תקבול שפעמים בא ופעמים לא. ותשובות משונות בענין זה לא הניחו את דעתי (שמקבלים דברים אחרים וכיו"ב), וייתכן שזה המכוון במאמר הזוהר שהובא כאן בפורום שתפילה פועלת בכל העולמות, שהרי האדם עצמו גדל והשתנה על ידה.