שמחה בחג הסוכות
-
הנה בימינו נהוג בכל קהילות הקודש מעמדות זכר לשמחת בית השואבה
מבירור קצר שערכתי יצא לי בלאגן גדול ואשמח לעזרת חו''ר בעניין
אמנם בגמ' מבואר לכאו' כך אמנם בפשטות הרמ' פ''ח מהל' לולב הל' י''ב וז''ל אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן. בחג הסוכות היתה במקדש יום שמחה יתירה שנאמר ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים. ומשמע שהשמחה היא מחמת עצם המועד
ויותר מכך הוקשיתי כשפתחתי את הרמ' בסה''מ שכתב בעשין מצווה קס''ט
שצונו ליטול לולב ולשמוח בו לפני ה' שבעת ימים, והוא אמרו יתברך "ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'"
והיינו שסוף הפסוק ושמחתם לפני ה' קאי על תחילתו ומצטרף לעניין נטילת המינים
ולפי זה הדיון אינו רק חקירה בעומק עניין השמחה אלא יש לזה השלכה מעשית וכמו שכתב שם הרמ' וז''ל שאין חובת מצוה זו שבעת ימים אלא במקדש, אולם בשאר הארצות, יום ראשון לבד הם חייבין בו מן התורה. -
שורש השאלה לענ"ד.
האם שמחת בית השואבה במקדש היא משום שמחת החג-כמו שנראה ברמב"ם.
או בגלל שמחת השאיבה כפשטות הגמ'.
ונ"מ שאם זה משום שמחת מצוות ניסוך המים מה שייך לעשות לכך זכר היום. -
@יאמרו-המושלים עיין בעמק ברכה שמבאר בדעת הרמב"ם שמצוות שמחת בית השואבה נמשכת מהד' מינים
-
@מנחם כתב בשמחה בחג הסוכות:
בר"ח על המשנה של ניסוך המים מבואר שהשאיבה בעצמה היא מחמת השמחה וא"כ גם לשיטות שהשמחה היא מהשאיבה נראה שיש לעשות זכר כיון שהשאיבה היא תוצאה משמחה ולא השמחה תוצאה של השאיבה
אשמח למקור מדוייק יותר
-
@מניח-בקדושה כתב בשמחה בחג הסוכות:
@יאמרו-המושלים עיין בעמק ברכה שמבאר בדעת הרמב"ם שמצוות שמחת בית השואבה נמשכת מהד' מינים
כפי שכבר הבאתי בפתיחה אכן כך משמע לכאו' מלשונו בסה''מ (מצווה קס''ט)
השאלה היא איך זה מסתדר מלשונו במשנה תורה