דברים שחז"ל היו גוזרים עליהם - האם יש עניין לקיים גם כשאין גזירה?
-
יש דברים שהם פשוט חדשים - ירידה למקלט, חשמל בשבת, נראה לי אפשר למצוא עוד דוגמאות.
יש עוד נושא, כך לדגומא את הדין של דם טוהר היום כל עמ"י נוהג אותו אין אף אחד שמקל בדם טוהר אבל ברור שאתה לא יכול מכוח המנהג הזה לעקור אפילו דין שהוא דרבנן למרות שזאת הסכמה של כל ישראל יש חלוקה מאד חזקה בין דינים שהם 'דרבנן' או לפי הגדרתך שההסכמה עליהם היא חלק מההסכמה על הגמרא לבין דינים שהם מאוחרים יותר, שאז אפילו שהם מוסכמים אין להם את אותו תוקף. אבל כל זה נושא בפ"ע שקשור לאופן שבו קיבלו את הדברים. -
@תם כתב בדברים שחז"ל היו גוזרים עליהם - האם יש עניין לקיים גם כשאין גזירה?:
לא פלוג שייך גם בדינם שחידשו הפוסקים
לא נראה לי, צריך לכך מקור. [אולי לא כל א' ראוי להכריע חילוקי הדינים, אולם אי לא שייך הטעם, אין לא פלוג בלי תקנה או קבלה מחייבת.]
-
@שבואל כתב
צריך בעצם לדעת האם הסיבה מחייבת כי חז''ל גזרו או חז''ל גזרו שהסיבה תחייב
ז''א למה אתה עושה גזירה של חז''ל, בגלל חז''ל או בגלל הסיבהיעוין מה שכתב בזה הגר״ש שקופ - שער הספקות סוף פרק ח׳, שם דן במחלוקת הרמב״ן והרמב״ם לגבי הלאו דלא תסור אם מחויבים מדאוריתא לשמוע לאזהרת חז״ל
-
@אספ כתב בדברים שחז"ל היו גוזרים עליהם - האם יש עניין לקיים גם כשאין גזירה?:
@אספ
בעצם נראה מדבריו שגם לגבי דין דאוריתא יש לדון מה המחייב, וכמו שידועה השאלה לגבי החוק הכתוב בספר החוקים לקיים את החוקים הכתובים בו.
ונראה מדבריו שהוא מאותו טעם, הכרת השכל שזהו האמת והטובכן אבל השאלה מה הכרת השכל שלך שהטוב הוא כי חז"ל גזרו או מספיק שהם היו גוזרים
-
ישנם המון דינים שהם מוגדרים בהלכה כמנהגים ולא כדין דרבנן (כגון המתנה בין בשר לחלב 6 שעות וכדו') ואפ' שניתן לומר ששייך בהם טעם תקנה כפי שמובא בפוסקים שם החששות שלכן נהגו להמתין
ומקומות שלא נהגו לא חייבו אותם לנהוג כן מחמת "הסבירות שאולי היו מתקנים תקנה כזו" (ואל תאמר שראיה מזה שלא תקנו שהרי הרבה תקנות היו במהלך כל מיני שלבים ובתחילה חלקם לא היו ואפ"ה אחכ תקנו אותם אפ' שלא היו שינויים במציאות
עכ"פ מוכח מזה שלא שייך חיוב או הנחיה לנהוג בדין שבהסתברות חזל היו מתקנים אותו (כמובן יש דברים שהשכל הישר מחייב לקיים אותם גם בלא תקנה וכעין כל חיובי שותפים כך הכלל מחוייב זה לזה ואכמל בזה)