נגעי בתים-חולי מציאותי?
-
ידועים דברי הרמב"ם [סוף תו"צ] והרמב"ן עה"ת, דנגעי בתים אינם חולי מציאותי, אלא כולם בנס.
ושמעתי להקשות מדברי הגמ' בסנהדרין (ע"א א') דנגעי בתים לא היה ולא נברא, כי לא משכחת לה שיהיה גריס בכותל זה וגריס בכותל זה, עי"ש. ואם אינו מציאותי אלא מיד ה', מה שייך טענה זו.
[וכבר עמד בזה הגרא גרבוז באהלי טהרות וישב פה גליון 200][דברי הרמב"ן. "והבגד כי יהיה בו נגע צרעת - זה איננו בטבע כלל ולא הווה בעולם, וכן נגעי הבתים, אבל בהיות ישראל שלמים לה' יהיה רוח השם עליהם תמיד להעמיד גופם ובגדיהם ובתיהם במראה טוב, וכאשר יקרה באחד מהם חטא ועון יתהוה כיעור בבשרו או בבגדו או בביתו, להראות כי השם סר מעליו". (ויקרא יג,מז)]
-
חשבתי פעם לבאר ע"פ דברי הכוזרי, שהחולי הוא מכוח התרחקות השכינה בישראל, הגורמת לחולים בבתים ובאנשים. וא"כ אין סתירה בין דברי הראשונים שנגע הוא מכוח התרחקות השכינה, לבין מה שבפועל צורת הנגע, וכדו' הם דברים טבעיים. ויל"ע.
[דברי הכוזרי (מאמר ב)
סא. אמר הכוזרי: זה מספיק לי בהסתפק הנפש למה זה מטמא המותר העצמי הזה, רוצה לומר הזרע, וכלו רוח, מה שאיננו מטמא השתן והצואה עם כיעור ריחו ומראהו ועם רובו, ונשאר עלי צרעת הבית והבגד.
סב. אמר החבר: כבר אמרתי לך, כי זה מחקי כחות השכינה, כי היתה בישראל במעלת הרוח בגוף האדם, מועילה אותם החיות האלהית ונותנה להם זיו והדר בגופותם ובתכונותם ובמשכניהם, ובעת שמתרחקת מהם, מסתכלת עצתם ויתכערו גופיהם וישתנה יופים, וכשהיא מתרחקת מיחידים נראה על כל איש ואיש סימן התרחק אור השכינה ממנו, כאשר נראה התרחק הרוח פתאום בעבור פחד או דאגה משנות הגוף, ונראה בנשים ובנערים בעבור חלישות רוחם, שיעשו בגופותם מקומות שחורים וירוקים מהיציאה בלילה, והם מיחדים זה אל השדים, ואפשר שיקרה מזה ומראות המתים וההרוגים חליים קשים בגוף ובנפש."] -
@מניח-בקדושה כתב בנגעי בתים-חולי מציאותי?:
@חיים אתה רוצה לטעון שצרעת הכוונה לעובש?
אולי התורה כיוונה לנגע הנראה בבית
ונתנה הסמכות לחז"ל לפרש מהו.אכן, מפשט דברי התורה זה אכן נראה דומה לתופעת העובש
ומדברי ההלכה זה נראה יותר משהו ניסי וכדומה.
