הגדרת ארבע התעניות - תענית ציבור

[מעבר אחר]

ישנה שאלה שמציקה לי בכל צום מארבעת התעניות,

בכל חג או מועד מותאמות התפילות ע״פ הזמן, אם בהזכרה בתוך התפילה או בברכת היום ובמוספין על הקורבנות המיוחדים

אך לכאורה בברכה שאנו אומרים בתעניות אין אנו מזכירים במאומה את הייעוד הספיציפי של התענית שהוא האבל על החורבן, והנוסח הוא ככל תענית אשר קיבלו ע״ע ציבור של עשרה אנשים

״עננו כי בצרה גדולה אנחנו״ ממש נשמר הנוסח באופן אוניברסלי בכדי שלא יהיה מיועד עבור מטרה אחת

ואולי זה הגדרה שאכן תעניות אלו אין בהם משהו מיוחד אלא גזרה שיצומו ארבע תעניות וזה מעט מוזר. מדוע שלא תהיה ברכה מיוחדת עבור תענית שהיא ממש חלק מהלוח וקבועה כל שנה מאז שנתקנה.

[מלכת שבא]

שאלה מעולה.

מעניין גם להוסיף שאמירת ׳ענינו׳ היא רק כאשר יש עשרה שמתענים, משמעות הדברים שהיא אינה הזכרה על היום אלא תפילה שנאמרת מתוך התענית עצמה,

וכל זאת למראות שהתעניות הם מוקדמות מאוד וזכריה כבר מתנבא עליהן (ג׳ י״ט)

כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ

בתשעה באב כן מצינו הזכרה כלשהי בתפילה וכל זאת רק בקשת על הנחמה