פורום "משלי"

עיי' בשו''ע סימן ק''ב סעיף ג' בדין היושב ובא אדם להתפלל מאחוריו שאינו צריך לקום מפני שזה בא בגבולו וחזינן שכשמתפלל שלא ברשות אינו אוסר לעמוד מאחוריו
וכן הוא להדיא בהליכות שלמה בפ''ח הל''ו על המתפלל במעבר שמותר לעבור כנגדו (ואף שלכתחילה ראוי להיזהר גם בזה)

מסכים עם @מעבר-אחר שנפתחו פה מדי הרבה סוגיות, ועם זאת נראה כי מיקוד הדיון הוא כיצד לשמור על הציבור התורני מהשפעות של תרבויות זרות (מקווה שהבנתי נכון)
כמובן שנאמרו ועוד ייאמרו הרבה הצעות טובות וחכמות בנידון וכגון מה שכתב @משלי-המשלים כל מיני אופנים לחיזוק הירא''ש וכגון הרעיון להחדיר באנשים את הרקע לחייהם של צדיקים ודברי ימיהם של גדו''י ועוד הרבה רעיונות יפים,
אך כמדומה שכ''ז אינו אלא פלסטר ומתעלם משורש הבעיה ולדעתי הפתרון צריך להתמקד ביצירת אלטרנטיבה לצורך בשני אופנים (וההתמקדות היא כמובן בצעירי הצאן)
א' יצירת עולם תוכן פנימי ערכי מעבר ללימודים הסדירים
ב' יצירת תרבות פנים חרדית

זה עניין כללי בכל ענייני הפסח להחמיר יותר מהרגיל

כמובן שזה לא החומרה היחידה שמצאנו בהלכות פסח, אלא כך הוא המהלך בכל דיני הפסח ולדוג' מה שנוהגים להחליף הכיריים, וכן לכסות השיש ושאר משטחי אכילה אע''פ שהוגעלו\לובנו כדין
וכמדומה שהמקור לזה הוא מהתוס' בריש פסחים שמבואר בדבריו שחז''ל הבינו דדין בל יראה ובל ימצא אינו דין נוסף בחמץ וכשם שאסור לאוכלו כך אסור שיהא ברשותו, אלא גדר דינו הוא חומרא דאו' דלא לייתי לידי אכילה, ומשם באו חכמים להחמיר הרבה בענייני הפסח וכן נהגו בתי ישראל בכל הדורות, ועיי''ש.
מצורף תמונה

@אלחנן-דוד-קרויזר תודה

@אלחנן-דוד-קרויזר כתב בבירור הדינים והחומרות בטחינה \ לישה \ אפייה לאחר הפסח:

יש שלב נוסף וזה קמח שנטחן לפני פסח בטחינה רגילה האם הוא חמץ או לא
והפיתרונות לזה (לחוששים): או נטחן לאחר הפסח, או נטחן קודם הפסח בטחינה יבשה.

אשמח להסבר מה זה טחינה רגילה ומה זה טחינה יבשה

@אלחנן-דוד-קרויזר כתב בבירור הדינים והחומרות בטחינה \ לישה \ אפייה לאחר הפסח:

יש נושא של קמח האם הוי חמץ וצריך למכור ('נטחן') או שאינו חמץ כלל,

אם הבנתי נכון הכוונה לבצק
אשמח להבהרה

@אלחנן-דוד-קרויזר כתב במידע על חמץ במאפיות לאחר פסח פ''ו:

אין לי מושג למה ולכן הדגשתי שאין לי צורך

כפי שכתבתי אין לי מוושג למה, כך שמעתי וייתכן ואני טועה

@אלחנן-דוד-קרויזר כתב במידע על חמץ במאפיות לאחר פסח פ''ו:

א. קמח יבש מלפני פסח הוא בדיוק כמו נטחן אחרי פסח. מה החילוק?

יש כאלו שנוקטים שכן יש הבדל, אין לי מושג למה ולכן הדגשתי שאין לי צורך

@אלחנן-דוד-קרויזר כתב במידע על חמץ במאפיות לאחר פסח פ''ו:

ב. העדה החרדית שולחת טבלאות, ויש את הרשימות של בית ההוראה חיפה (ר"ח כץ), כמו"כ נראה לי שאפשר לשמוע עידכונים בקו של ועד הכשרות של העדה"ח ואולי בקווים נוספים.
המידע מרוכז היטב באשכולות ייעודיים בפורום כשרות בפורום לתורה. קחנו משם.

אשמח לקישור
בתודה מראש

אשמח אם אי מי יוכל לעשות לי סדר בדין החמץ לאחר הפסח
מה חובה מדאורייתא?
מה נדרש מדינא דרבנן?
מה ההנהגה הראויה לבני תורה?
מה חומרא יתירה ?
ומה סתם המצאה?

אשמח לקבל מידע על מאפיות שהחמץ הנמכר בהם הוא מקמח יבש שנילוש ונאפה (אין צורך בנטחן) לאחר פסח פ''ו

@אחד-חכם כתב בה'שנור' בחז"ל:

הציבור הליטאי, הנצמד באופן בסיסי להלכה ולמאמרי חז"ל, הבין שההלכה הזו היא לא רק כלכלית, היא בונה את הכבוד העצמי ואת הקומה הרוחנית של האדם. אדם שחי על שנור מאבד את ה'צלם' שלו ואת העצמאות הפנימית שלו. מה שגרר בעקבות זה סטיגמה חברתית שאינה יכולה לקבל כלל את חוסר הכבוד העצמי שב'שנור'.

@אומר-דרשני כתב בה'שנור' בחז"ל:

כנגד טענתך, הבאתי [בלא ציון מקור, אבקש את החברים לחפש את כל המקומות ולציינם] שבגמרות נראה שהצורה הטבעית למי שאין לו כסף היא חיזור על הפתחים. [כמובן כשא"א לו לעבוד].

איני מכיר את החז''לים שציין @אומר-דרשני אמנם באם הם קיימים עולה מדבריהם שישנם שני אופציות או לחזר על הפתחים או לעבוד ולהתקיים בשכר זה(שזו האופציה המועדפת, לפי מה שנאמר פה וכך נראה מסברא) וכלשון הגמ' פשוט נבילה בשוק ושקיל אגרא
אכן מהמקורות שציין @אחד-חכם נראה שהסתייגות חז''ל היא עקרונית להיזקקות לשולחן אחרים ולא שאני בזה בין חיזור פתחים, דפיקה על הבימה או תלוש ממתן בסתר השכונתי/קופת העיר שבעניין זה ניתן לומר שהציבור הליטאי חזק אף יותר בתחום ומתעלה על ידידו החסידי וכפי שראה כל מי שנכח בחנויות הביגוד וכדו' בערב פסח שכמעט ואין מי (בעל חזות אברכית) שמשלם מכספו וכל אחד מצוייד בתלוש מקופתו שלו
ולפלא על הציבור הליטאי שלרוב נשמר בקיום ההלכה שנפל בזה, ואשרי מי שבכוחו ללמד זכות בזה