פורום "משלי"

@אחד-חכם כתב בהצמדות לדבר אמת:

אם היא 'ערך גמיש', הוא פשוט יזייף אותה כדי להצדיק את עצמו

לא מבין למה כל הזמן משמע מדבריך כאילו ערכים הם יותר גמישים

אדרבא אשמח להסבר אחר מניח את הדעת

@אחד-חכם כתב בהצמדות לדבר אמת:

ההלצה על המחבל רק מוכיחה את הטענה שלי: המאבטח לא שאל על 'תכלית', הוא שאל על עובדה: 'יש לך נשק?'. ברגע שאתה קורא לרמאות הזו 'אמת תכליתית', ביטלת את היכולת של החברה להתגונן מפני שקרנים.

לא הבנתי

@אחד-חכם כתב בהצמדות לדבר אמת:

התורה לא אמרה 'משקר שאין בו תכלית תרחק', אלא 'מדבר שקר תרחק'. ברגע שהמילים שלנו מפסיקות לתאר את העובדות כפי שהן, הן מפסיקות להיות שפה והופכות לכלי נשק

חלילה, הן הולכות ומשרתות את האמת התכליתית (ושוב, זה שישנם שקרנים לא מוריד ולא מעלה, הם ישקרו בשני האופנים, והראיה, ישנם שקרנים)

@אחד-חכם כתב בהצמדות לדבר אמת:

הטענה שדביקות בעובדות גורמת ל'הקצנה' היא הפוכה מההיגיון: השקרן מקצין דווקא כשהוא מבין שהאמת היא פלסטלינה שאפשר לעצב לפי הצורך. אם האמת היא 'קיר בטון' עובדתי, הוא יצטרך להתמודד איתה. אם היא 'ערך גמיש', הוא פשוט יזייף אותה כדי להצדיק את עצמו. בלי בסיס עובדתי משותף – אין לנו תורה ואין לנו חברה.

סה''כ אמרתי שכיוון שהוא שקרן בכל מקרה אדרבא יאמר שהוא האמת היחידה ואין בלתה

@שרגי-שהם כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:

המאמר "איסתכל באורייתא וברא עלמא" על סמכותו או העדרה, יכול להתפרש בכל מיני דרכים שלא כוללים קשר ישיר לשאלה.

ציטוט זה לא נאמר כאסמכתא לצד ב' אלא כלשון מושאלת להבנת הדברים

@שרגי-שהם כתב במחשבות לקראת יום העצמאות:

אין דבר כזה "אין קשר" מי שחושב שאפשר לחיות כקבוצה יהודית בלי לנהל דיאלוג כזה או אחר עם אנשים שהיו באותם צמתים ובחרו אחרת, לא מבין את מערכת הקשרים של החברה.
וכידוע, גם אם ראש הכוילל שלך לא מדבר עם המחקרים, האיש שאותו ראש הכוילל שלך ישאל מה לענות לבחורים בשאלות באמונה כן מדבר איתם, ויש שיח. ככה זה.

בכל מקרה הקשר פחות עשרת מונים מבארץ

@שרגי-שהם כתב במחשבות לקראת יום העצמאות:

כל עוד אין לך הסבר אחר מניח את הדעת לצמיחתה ופריחתה של היהדות בארץ למרות רדיפות בלתי פוסקות אין לך אלא להיתלות בהבטחה הא-לוקית ''כי לא תשכח מפי זרעו''

באתי לומר שהבטחה זו אינה תלויית מקום ונסיבות

@שרגי-שהם כתב במחשבות לקראת יום העצמאות:

לא הרי חרדיות שמתמודדת עם מסורתיים ועם אנשי תנ"ך, כהרי חרדיות שמתמודדת עם קבוצות רפורמיות חסרות שורשים ועתיד.

אין לי מושג מה רמת הקירבה שלך ליהודים אמריקניים חרדיים אך ממה שאני יודע (ויש לי קירבה כזו או אחרת לחרדים תושבי חו''ל) הקשר שלהם עם אנשים מחוץ לקהילה יהודים/מתבוללים/גויים אפסי עד בלתי קיים
ואולי היא הנותנת שדווקא הצורך להתמגן מול השפעות זרות של יהודים חילונים בארצנו היא זו שגרמה להעצים את חומות ההתבדלות

@שרגי-שהם כתב במחשבות לקראת יום העצמאות:

ד. גם אילו לא נקבל את ההסבר שלי, הרי שזו המציאות (לפי דעתי), וממילא, על אף שניתן לתלות זאת באנשים שהיו כאן ולא שם, הרי זה הסבר אפשרי אחד, שאף הוא ספקולציה, ואני רשאי להשתמש במציאות המצליחה כטיעון, ולו מחוסר הבטחון (שמעוגן בצדדים סבירים למדי) שמציאות מצליחה שכזו הייתה מתקיימת גם ביקום המקביל בו היהדות צומחת מחדש בארצות הברית.

כל עוד אין לך הסבר אחר מניח את הדעת לצמיחתה ופריחתה של היהדות בארץ למרות רדיפות בלתי פוסקות אין לך אלא להיתלות בהבטחה הא-לוקית ''כי לא תשכח מפי זרעו''

אוסיף ואציין את הגמ' הידועה בעירובין (ק ע''ב)
"ואמר רבי יוחנן: אלמלי לא ניתנה תורה - היינו לומדין צניעות מחתול, וגזל מנמלה, ועריות מיונה, ודרך ארץ מתרנגול."
ובוודאי מבואר שם שהיינו צריכים לנהוג כך אילולי התורה נותר לברר כיצד צריך לנהוג אחר שניתנה התוה''ק

@יהודי-חושב כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:

לי יש בעיה אם כול הדיון הזה כי אני הרבה זמן כבר לא מבין איזה מין מחייב יש חוץ מהתורה, אני לא מאמין שיש ערך בדבר שלא כתוב בתורה, וכל המושג עבודת המידות והכל הוא סך הכל ציווי של והלכת בדרכיו,

וכי מה מחייב אותך לילך אחר ציווי התורה אם לא ההגיון והשכל הישר

@יהודי-חושב כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:

לגבי השאלה מדור המבול יש בזה תשובות.

אשמח אם תפרט

@יהודי-חושב כתב במבט תורני - מבט אזרחי, הילכו שניהם יחדיו? והאם הם בכלל שניים?:

אני תופס את הויכוח הזה לא כויכוח אידיאולוגי אלא כתועלתני כלומר שיש פה שתי גישות איך לעשות יותר אנשים שמחים, ובתור אדם מאמין אני בכלל לא חושב שיש בזה ערך.

או במילים אחרות איך לעשות יותר טוב לאנשים
תמהני עליך שאתה מסוגל לחשוב שאין ערך כזה, או שלא הבנתי נכון, אשמח להסבר

@שרגי-שהם כתב במחשבות לקראת יום העצמאות:

בהנחה שמצאת את המקום הנכון, והגעת ישירות לליקווד, הרי שתזכה ללמוד תורה ולפתח משפחה גדולה ויראת שמים.
אמנם - מבחינה עובדתית, אין השוואה בין עולם התורה ורמתו בחו"ל לבין מה שהולך כאן, בכל תחום, החל בכתיבה, יצירה ומחקר תורני וכלה בגדלות בתורה.

ראשית, ישנם עוד מרכזי תורה הגדולים בחו''ל ליקווד היא אולי המרכזית שבהם אבל לא היחידה.
במידה ונסכים על הפערים שהעמדת בין הקבוצה האיכותית בארץ למקבילתה בחו''ל,עדיין צריך לברר מחמת מה ההבדלים?, מי אמר שהשינוי הוא מחמת המיקום הגיאוגרפי, שמא ההבדל הוא בדמויות המנהיגותיות שכוננו את הציבורים, או שמא הרכב האוכלוסיה חסידי - ליטאי - ספרדי ועוד הבדלים רבים וטובים

@אחד-חכם כתב בהצמדות לדבר אמת:

התורה לא ציוותה 'מעובדה שקרית תרחק', אלא 'מדבר שקר תרחק'

היא הנותנת מפני ש''עובדה'' שקרית כל עוד היא איננה ''דבר שקר'' מהותית איננו מצווים להתרחק ממנה

ולגבי מה שכתבת

@אחד-חכם כתב בהצמדות לדבר אמת:

לגבי הטענה על פונדמנטליזם – לדעתי אתה עושה ערבוב מסוכן בין הכרת האמת לבין כפיית האמת. הפונדמנטליסטים שדיברת עליהם לא 'נצמדים לעובדות'; הם נצמדים לפרשנות סובייקטיבית ומנסים לכפות אותה על המציאות. זה בדיוק מה שקורה כשמגדירים אמת כ'ערך' ולא כ'עובדה': כל אחד ממציא לעצמו 'אמת מוחלטת' משלו ויוצא למלחמה בשמה.

אנסה שוב להסביר את דברי
ראשית חלילה שישתמע מדברי שהאמת היא גמישה איפכא האמת מכוונת לתכלית ולתכלית זו בלבד (זה שלא כל האנשים העולם מסכימים על אותה התכלית זה סוגיא נפרדת שאפשר להאריך בה ואין כאן המקום)
שנית כל דברי אינם אלא לומר כלפי אותו השקרן שבין כה וכה משקר (ונניח שאנו יודעים בוודאות גמורה שדבריו הם שקר) כמובן ששום דבר לא ימנע ממנו לשקר כמו ששום דבר לא מנע ממנו להמציא את הערך שגרם לו לסטות מן העובדות, ואדרבא ככל שבעיניך משנתך יותר מחייבת ובלתי מתפשרת הרי זה יגרום לו להקצין בהנהגותיו
ורק אוסיף בהלצה על אותו מחבל שנכנס לקניון עם נשק וכששאל אותו המאבטח בכניסה אם הוא נושא נשק כנותו הרבה גרמה לו להודות ולחזור בו מכוונות הזדון

מזה זמן רב שאני מתחבט בעצמי האם כיוון שישנם ערכים שהם מוסכמים גם בלא תורה וכגון נהנתנות או תאוותנות ללא גבולות שפשוט שהיא רעה גם בלא התורה האם יש מקום לנו האמונים על ערכי התורה לחשוב בחשיבה עצמית מה ראוי או שהכל צריך להישען על המקורות וכן האם לתורה יש מענה בכל סוגיה וסוגיה וכגון בשאלת הקפיטליזם - סוציאליזם (לשם דוג') או שאדם צריך לברור לו דרך בעצמו ולהגיע לחקר האמת וכמובן שעליו להקפיד שאינו סותר דברים מפורשים מן המקורות
או שמא כמבואר איסתכל קוב''ה באורייתא וברא עלמא ואין שום מציאות נבדלת מהתורה אף אם אינה סותרת ואם לעיתים נדמה לנו מחשבות שאין לנו ביסוס עליהם מהמקורות עלינו לדעת כי הם גיבובי הבל ורעות רוח ואל לנו לשעות בדברי דמיון

@אחד-חכם כתב בהצמדות לדבר אמת:

בסופו של דבר, אם 'אמת' היא רק עניין ערכי ולא מחויבות אבסולוטית למציאות כפי שהיא, אז כל אחד יוכל להצדיק כל שקר בשם 'ערך' אחר, ובזה הרסנו את הבסיס הכי יסודי של התורה ושל החברה.

וכי אם אמת היא כן אבסולוטית לא יוכל אותו רשע לסלף ולומר שכך וכך ... הוא האמת וכל האומר אחרת הוא המסלף
ואדרבא כלי זה שנתת בידו לאמת חד משמעית ובלתי מתחשבת תוביל אותו אלי מחוזות הפונדמנטליזם ולמרחצי הדמים הבלתי פוסקים שנראו בעקבותיהם במזה''ת בעשור האחרון

בעצם המחלוקת בינינו היא רק מילונית ולא מהותית ומה שאני מגדיר כעובדה אתה בוחר להגדיר במילה אמת

צריך להבדיל בין "עובדות" שהם מושג מציאותי אבסולוטי ואינו נתון לשינוי לבין "אמת" שזה עניין ערכי,
וכשם שברור לכל ההבדל בין "מוות" שהוא עניין עובדתי והרי הוא מוות ואל משנה מה נסיבותיו מוצדקות ככל שיהיו, לבין "רצח" שהוא עניין ערכי ובכל קבוצה אזרחית בעולם ישנם מקרים המצדיקים המתה ולא נחשבים "רצח".
וכמובן שגם בהתנגשות בין ערכים יש לדון אם ערך אחד גובר על השני או שערך הוא חלק מסט ערכים קיים ואין לו משקל בפני עצמו, ואכמ"ל.
(וחלילה שלא יישמע מדבריי שהאמת היא גמישה ורבת פנים הצגתי זאת כך רק בשביל לחדד את ההבדלים)

עיי' בשו''ע סימן ק''ב סעיף ג' בדין היושב ובא אדם להתפלל מאחוריו שאינו צריך לקום מפני שזה בא בגבולו וחזינן שכשמתפלל שלא ברשות אינו אוסר לעמוד מאחוריו
וכן הוא להדיא בהליכות שלמה בפ''ח הל''ו על המתפלל במעבר שמותר לעבור כנגדו (ואף שלכתחילה ראוי להיזהר גם בזה)

מסכים עם @מעבר-אחר שנפתחו פה מדי הרבה סוגיות, ועם זאת נראה כי מיקוד הדיון הוא כיצד לשמור על הציבור התורני מהשפעות של תרבויות זרות (מקווה שהבנתי נכון)
כמובן שנאמרו ועוד ייאמרו הרבה הצעות טובות וחכמות בנידון וכגון מה שכתב @משלי-המשלים כל מיני אופנים לחיזוק הירא''ש וכגון הרעיון להחדיר באנשים את הרקע לחייהם של צדיקים ודברי ימיהם של גדו''י ועוד הרבה רעיונות יפים,
אך כמדומה שכ''ז אינו אלא פלסטר ומתעלם משורש הבעיה ולדעתי הפתרון צריך להתמקד ביצירת אלטרנטיבה לצורך בשני אופנים (וההתמקדות היא כמובן בצעירי הצאן)
א' יצירת עולם תוכן פנימי ערכי מעבר ללימודים הסדירים
ב' יצירת תרבות פנים חרדית

זה עניין כללי בכל ענייני הפסח להחמיר יותר מהרגיל

כמובן שזה לא החומרה היחידה שמצאנו בהלכות פסח, אלא כך הוא המהלך בכל דיני הפסח ולדוג' מה שנוהגים להחליף הכיריים, וכן לכסות השיש ושאר משטחי אכילה אע''פ שהוגעלו\לובנו כדין
וכמדומה שהמקור לזה הוא מהתוס' בריש פסחים שמבואר בדבריו שחז''ל הבינו דדין בל יראה ובל ימצא אינו דין נוסף בחמץ וכשם שאסור לאוכלו כך אסור שיהא ברשותו, אלא גדר דינו הוא חומרא דאו' דלא לייתי לידי אכילה, ומשם באו חכמים להחמיר הרבה בענייני הפסח וכן נהגו בתי ישראל בכל הדורות, ועיי''ש.
מצורף תמונה

@אלחנן-דוד-קרויזר תודה

@אלחנן-דוד-קרויזר כתב בבירור הדינים והחומרות בטחינה \ לישה \ אפייה לאחר הפסח:

יש שלב נוסף וזה קמח שנטחן לפני פסח בטחינה רגילה האם הוא חמץ או לא
והפיתרונות לזה (לחוששים): או נטחן לאחר הפסח, או נטחן קודם הפסח בטחינה יבשה.

אשמח להסבר מה זה טחינה רגילה ומה זה טחינה יבשה