עינוי דין
-
בתוס' בב"ק (מה א) מבואר שבהשהיית שור הנסקל אחר גמר דינו עוברים על עינוי דין, והנה בגדר עניינו של עינוי דין מבואר ברש"י (סנהדרין לה א) דטעמו וענינו הוא מצד שהנידון מצפה למיתתו כל היום. ולזה י"ל חידושם של תוס' דאף בשור הנסקל איכא לדינא דעינוי דין, עד כמה שלא שייך בו סברת 'מצפה למיתה'. ולא ראיתי שתוס' לומדים אחרת את גדר עינוי דין.
-
במסוים אולי בשור הנסקל יש עניין מצד שבתורה נאמרה המיתה בבעלים "וגם בעליו יומת"
גם זכור לי שיש הלומדים בטעם איסור עינוי הדין שהוא מצד מצוות וביערת הרע מקרבך, וגם זכור לי שיש אצלם התייחסות לשור הנסקל
-
@אלחנן-דוד-קרויזר באם זכור לך המקור אשמח שתכתוב
-
אחפש בל"נ