ברוך הבא לפורום @נגוהות . דברים מתוקים ומלאים הערכה אבל נראה שהסלמת את דברי הרמ"א למקומות שלא התכוון אליהם בכלל
א. לגבי החילוק בין 'אביך' ל'בוראו':
הניסיון לייצר מחלוקת בין המשנה באבות לטור/שו"ע כאילו המשנה עוסקת ב"בחינת בן" והטור ב"בחינת עבד" הוא מבריק דרושית, אך א"א כ"כ להעמיד את זה עם הפשט. הרי המשנה באבות עצמה שאתה מצטט פותחת ב: "פרט ארבעה דברים בעבודת הבורא יתברך". כלומר, התנא של המשנה עצמה ראה ב"לעשות רצון אביך" את עצם העובדה של "עבודת הבורא", ואין כאן שתי דרכים נפרדות אלא שני פנים של אותה המציאות [ועיין שם ברע"ב]
ב. לגבי הטענה שביראת הרמ"א יש "תפיסה גלותית":
תמהתי מאוד על משפטך כאילו הרמ"א הביא משל "מהגויים" או מתוך תפיסה גלותית של "געלה נפשי אתכם" יראת הרוממות זה לא יראת העונש הרמ"א לא מבקש מהאדם להיות בדיכאון או לבטל את עצמיותו הנסיכית. המשל של "המלך" בא להגדיר את רוממות המציאות. גם נסיך ובן מלך, כשהוא עומד לפני אביו המלך בשעת מלכותו, אינו מתנהג בקלות ראש ובפריקת עול כאילו הוא לבדו בחדרו. זו אינה "בושה עצמית" של גלות, אלא תרבות של רוממות ("יראת הרוממות").
יסוד התורה והפסוקים: הכלל של "שויתי ה' לנגדי תמיד" (שמביא הרמ"א מתהילים) הוא שנפסק כפסק מוחלט בגמרא ובכל הראשונים הרמב"ם כותב את זה מפורשותבמורה נבוכים הניסיון להציג את יראת השם ובושת הרוממות כ"סימפטום גלותי" חוטא לעיקר יסוד התורה, כי דווקא בארץ ישראל ובבית המקדש – מקום גילוי השכינה – מדרגת היראה והעמידה לפני המלך היא בשיאה "למען תלמד ליראה את ה' אלהיך" לסיכום, להפוך את 'שוויתי ה' לנגדי תמיד' לסימפטום של 'תפיסה גלותית מהגויים' זו חשיבה מעניינת מאוד אבל נראה לי שגם כ שנזכה בעז"ה לבניין בית המקדש ונהיה 'נסיכים', עדיין נצטרך ללבוש מכנסיים ולעמוד באימה כשאבינו המלך נכנס לחדר
-
-
-
-
-
חוקי הפורום
נעוץ נעול מערכת -
-
-
השקת הפורום - ערב פסח תשפ״ו
נעוץ נעול מערכת -
-
-
-
-
-
תכלת - רקע כללי
נעוץ תכלת -
-
-
-
-
-
