דילוג לתוכן
  • תרבות יוון מזווית אחרת...

    דיונים כלליים
    4
    2 הצבעות
    4 פוסטים
    2k צפיות
    מ

    @יאמרו-המושלים כתב בתרבות יוון מזווית אחרת...:

    וכגון מה שכתב @משלי-המשלים כל מיני אופנים לחיזוק הירא''ש וכגון הרעיון להחדיר באנשים את הרקע לחייהם של צדיקים ודברי ימיהם של גדו''י ועוד הרבה רעיונות יפים,

    נראה לי ש@משלי-המשלים התכוון לרעיון יותר עמוק, שלימוד דבריהם של גדו״י, אינו יכול להעשות ללא הבנה של המקום והתרבות בה היו, ונמצאו, ולמה התיחסו דבריהם,
    וזה מתקשר לנקודה הראשונה שהעלה, והוא הניתוק של הלימוד התורני מהחיים המציאותיים, שאם הבעיה הזאת אני מאוד מסכים איתו, מאוד,

    (דרך אגב אציין אנקדוטה, אני ביקרת מספר פעמים בישיבת אדרת אליהו בעיר העתיקה, ושמתי לב לכך, שבגזרת הבחורים היותר פתוחים והיותר מתענינים בעוה״ז, יש להם עליונות מסויימת על הציבור הכללי, בכל הקשור ליראת השמים, והדקדוק בהלכה, של אותם בחורים,

    איך שהסברתי זאת לעצמי, זה מאוד קשור לכך שאצלם החיבור בין העיסוק התורני לחיים הוא מאוד משמעותי, ומאוד מצויה אצלם השקה והסקת מסקנות ישירות מהחומר הנלמד, להשקפת עולמם, הצורה בה הם תופסים את מאורעות החיים, והמצב הכללי, (מבלי להיכנס לאתגרים והבעיות שמעוררת התנהגות זו)
    וממילא כל עוד בחור עוסק בתורה כל יומו, או אפילו חצי מהיום זה יעמוד בסתירה לחיות ברמת רוחנית נמוכה.
    בישיבות הרגילות זה מאוד מחולק, יש את החיים הרוחניים, - עבודת המידות, בין אדם לחבירו, ובין אדם למקום, מידות טובות, דרך ארץ, תפילה, התמדה, ויש את הנושא של הלימוד עצמו, שהוא הרבה פעמים הולך למקום של הישגים, בד״כ לומדים נושאים לא רלוונטים לחיים עצמם, לנושא עבודת השם קובעים עיתות נפרדות, ובד״כ ממש קצת, את השקפת העולם המנהג לקבל יותר משיחות ייעדיות במקרה הטוב, או מעיתונים מפלגתיים במקרה הפחות טוב,

  • רצון ה׳

    דיונים כלליים
    36
    1 הצבעות
    36 פוסטים
    3k צפיות
    ח

    אני לא חושב שזה כך. כלומר התחושה של הידיעה היא דבר נפרד מההכרה, היא כמובן מושפעת ממנה. אבל היא מישור אחר מישור תחושתי.

  • 0 הצבעות
    11 פוסטים
    2k צפיות
    ש

    @אספ כתב בתשלום נזק כשהחפץ הניזק איבד משוויו או את צורך שימושיו:

    @שרגי-שהם
    מה שהבאתם מהסוגיא דהני שקולאי אינו דומה כ״כ לנידון. שם מדובר שלאותו חפץ יש שני שוויויות, יש שווי של יום השוק ויש את השווי הרגיל, והנידון שם הוא לפי איזה שווי יש לשום את החפץ ולחייב תשלום לפי״ז.
    אך בנידו״ד מדובר שכעת אין לחפץ שווי והנידון הוא האם יש חיוב להשלים את חסרון החפץ אף שכעת אין לו שום שוויות.
    ובכל אופן עיקר הנידון הוא כשאין לניזק עוד צורך בשימושי החפץ, ובזה יש לדון האם חיוב התשלום הוא על עצם חסרון החפץ ויש חיוב להשלימו גם אם אין מה להשתמש בו כעת, או שגדר החיוב הוא להשיב את ההשתמשות הנפסדת וא״כ כיון שכעת אין הפסד שימוש כיון שאין צורך עוד בשימוש החפץ אזי אין הניזק מחויב בתשלומי נזקו

    ההנחה לפיה שני תשלומים קיימים היא הסיבה לפסק מסויים של הראשונים פחות נראית.
    יותר נראה שיש כאן שאלה עקרונית:
    לפי איזה שלב משלמים, האם לפי זמן הנזק, או לפי זמן התשלום.

  • 0 הצבעות
    11 פוסטים
    3k צפיות
    א

    זו בהחלט גישה קיימת, יש אחרים שאומרים אחרת
    אני לא בדקתי

  • מדוע מחמירים כ״כ בחמץ שעבר עליו הפסח?

    דיונים כלליים
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    2k צפיות
    מ

    דחוק לומר כן,

  • מידע על חמץ במאפיות לאחר פסח פ''ו

    עזרה כללית
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    3k צפיות
    י

    @אלחנן-דוד-קרויזר תודה

  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    2k צפיות
    א

    לכאורה אם הסברה של הצער היא משום מעשי ידי טובעים בים א"כ גם על המחבל עצמו צריך להצטער כי גם הוא מעשי ידיו של הקב"ה ואפ' שהוא שההרג הוא על פי הדין והצדק
    אבל לכאורה כמו שכתב @אומר-דרשני זה דבר שבו הקב"ה מצטער ואיני יודע אם אנו בני האדם יש ממידותיו של הקב"ה וצריכים אנו להצטער מזה

  • ה'שנור' בחז"ל

    דיונים כלליים
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    1k צפיות
    י

    @אחד-חכם כתב בה'שנור' בחז"ל:

    הציבור הליטאי, הנצמד באופן בסיסי להלכה ולמאמרי חז"ל, הבין שההלכה הזו היא לא רק כלכלית, היא בונה את הכבוד העצמי ואת הקומה הרוחנית של האדם. אדם שחי על שנור מאבד את ה'צלם' שלו ואת העצמאות הפנימית שלו. מה שגרר בעקבות זה סטיגמה חברתית שאינה יכולה לקבל כלל את חוסר הכבוד העצמי שב'שנור'.

    @אומר-דרשני כתב בה'שנור' בחז"ל:

    כנגד טענתך, הבאתי [בלא ציון מקור, אבקש את החברים לחפש את כל המקומות ולציינם] שבגמרות נראה שהצורה הטבעית למי שאין לו כסף היא חיזור על הפתחים. [כמובן כשא"א לו לעבוד].

    איני מכיר את החז''לים שציין @אומר-דרשני אמנם באם הם קיימים עולה מדבריהם שישנם שני אופציות או לחזר על הפתחים או לעבוד ולהתקיים בשכר זה(שזו האופציה המועדפת, לפי מה שנאמר פה וכך נראה מסברא) וכלשון הגמ' פשוט נבילה בשוק ושקיל אגרא
    אכן מהמקורות שציין @אחד-חכם נראה שהסתייגות חז''ל היא עקרונית להיזקקות לשולחן אחרים ולא שאני בזה בין חיזור פתחים, דפיקה על הבימה או תלוש ממתן בסתר השכונתי/קופת העיר שבעניין זה ניתן לומר שהציבור הליטאי חזק אף יותר בתחום ומתעלה על ידידו החסידי וכפי שראה כל מי שנכח בחנויות הביגוד וכדו' בערב פסח שכמעט ואין מי (בעל חזות אברכית) שמשלם מכספו וכל אחד מצוייד בתלוש מקופתו שלו
    ולפלא על הציבור הליטאי שלרוב נשמר בקיום ההלכה שנפל בזה, ואשרי מי שבכוחו ללמד זכות בזה

  • חלוקה לתתי קטגוריות

    הצד הטכני
    6
    1 הצבעות
    6 פוסטים
    1k צפיות
    ניהולנ

    @אומר-דרשני כתב בחלוקה לתתי קטגוריות:

    כמו כן יש לי הצעה, שאיני יודע אם היא אפשרית, שיהיה אפשרות לאשכול א' בכמה קטגוריות

    יהיה מורכב טכנית, ואני לא חושב שזה נכון, זה לא נורא ששמים נושא בקטגוריה שלא בדיוק מתאימה לו,

    @אספ כתב בחלוקה לתתי קטגוריות:

    באשכול של דברי תורה יש כמובן את החלוקה הבסיסית של תנ״ך>תורה>בראשית (חומש)>בראשית (פרשה). וכן הלאה על זה הדרך. ש״ס>זרעים>ברכות. וכן הלאה. מועדים וכו

    עוד חזון למועד, אבל אכן ניתן כבר ליצור קטגוריה של תנ״ך ש״ס והלכה, (ניתן לפתוח נושא מחוץ לתתי קטגוריות)

  • "נדרי לה' – אשלם", או "נדרי – לה' אשלם"?

    בית המדרש
    7
    1 הצבעות
    7 פוסטים
    2k צפיות
    א

    התברר לי שהרב @תם צודק

  • קריאת שטרי הדיוטות ועיתונים בשבת

    בית המדרש
    2
    3 הצבעות
    2 פוסטים
    2k צפיות
    ת

    גם אם הבעיה היא שמא ימחוק, יכול להיות מותר במחשבה, כי אפשר לאסור רק מעשים
    יל"ד גם לאוסרים מכתבים, שספר לא מתחלף בשטר, כעין סברת הגמ' (קמט.) שכותל לא מתחלף בשטר

  • 2 הצבעות
    34 פוסטים
    3k צפיות
    ת

    אם נניח שרצון הוא שינוי ברוצה, גם אם ה' רוצה תמיד, זה שינוי מעצם מציאותו, רק באופן תמידי
    הדיון בזה מתאים לנושא "רצון ה׳"

  • למה לא מוזכר בהגדה שיצאנו בלילה זה

    בית המדרש
    5
    1 הצבעות
    5 פוסטים
    2k צפיות
    ה

    אילו היה בעל ההגדה כותב "ביום זה יצאנו לפני כך וכך שנים", היינו הופכים את הסדר לטקס זיכרון היסטורי. אבל חז"ל קבעו: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא" ההגדה לא אומרת "היום יצאנו" בלשון עבר, כי היא רוצה שנחיה בלשון הווה. המילים "עבדים היינו... ויוציאנו" בלי תאריך ובלי "היום הזה", הופכות את היציאה לאירוע נצחי שקורה עכשיו, ברגע זה, סביב השולחן. הראיה היא שאנו אומרים "ואילו לא הוציא... הרי אנו ובנינו משועבדים" – כלומר, אנחנו עדיין בתוך התהליך לכן הרמב"ם בהלכותיו, כפוסק, חייב להגדיר את זמן המצווה (בלילה הזה), אבל בעל ההגדה כ"מביים" של החוויה, משמיט את היום כדי שלא נרגיש שאנחנו חוגגים אירוע מהעבר, אלא יוצאים ממצרים בעצמנו ברגע זה ממש.

  • המצב כעת בעיר העתיקה - בירור

    עזרה כללית
    8
    1 הצבעות
    8 פוסטים
    2k צפיות
    ה

    המצב הוא שבכניסה לרובע עד סביבות 5 בבוקר אין שום בעיה הכניסה היחידה היא משער יפו ושער ציון שאר השערים חסומים באמצע השוק יש מחסומים ששם מכניסים בקבוצות הם עובדים בראש גדול היה היום לפני הנץ סביב 300 מתפללים בגברים כל קבוצה שיוצאת הם מכניסים קבוצה יותר גדולה בשאר היום צריך לומר כתובת ברובע בשוק למטה במחסום אפשר לומר שהולכים להתפלל באהל יצחק ואז אפשר לעבור עד המחסום של הכניסה משער שכם הכותל הקטן פתוח כרגע כרגיל

  • עשיית זכר ליציאת מצרים באפיקומן

    דיונים כלליים
    4
    3 הצבעות
    4 פוסטים
    1k צפיות
    מ

    @מנחם כמדומה שאף הספרדים שנוהגים לומר בבהילו בתחילת ליל הסדר כמובא ברמב"ם זכר ליציאה בחיפזון נוהגים בנוסף ג"כ להניח את האפיקומן במפית, ויש להבין מדוע מחלקים את הזכר לחיפזון בין המצה לבין האפיקומן, שלמצה די באמירת בבהילו ועבור האפיקומן בעינן מעשה ממש. ועוד י"ל כיצד ההנחה במפית מזכירה את עצם היציאה בחיפזון.

  • עונש מוות למחבלים - יש היתר הלכתי?

    אקטואליה
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    1k צפיות
    א

    הדיון כאן נוגע בשאלה האם שלטון שאינו פועל מכוח בית דין מוסמך להרוג מחבלים. נראה שיש להבחין בין 'משפט התורה' הרגיל לבין 'משפט המלך' שנועד לתיקון העולם.
    הרמב"ם (הלכות מלכים ג, י) כותב:
    "כל ההורג נפשות שלא בראיה ברורה, או בלא התראה... יש למלך רשות להרגו ולתקן העולם כפי מה שהשעה צריכה; והוא הורג רבים ביום אחד, ותולה ומניחן ימים רבים, להטיל אימה ולשבר יד רשעי העולם."
    מכאן עולים שני יסודות:
    סמכות הריבון: סמכות הענישה של המלכות (הממשלה בימינו) אינה יונקת מדיני הראיות של סנהדרין, אלא מהצורך הפונקציונלי במיגור הרשע והשלטת סדר.
    הגדרת 'מנוטרל': אם השארת המחבל בחיים מהווה תמריץ לטרור או בסיס לסחיטה עתידית (עסקאות שחרור), הרי שהריגתו אינה 'נקמה' אלא כלי הרתעתי מלחמתי. במלחמה, המטרה היא "לשבר יד רשעי העולם" כהגדרת הרמב"ם, והיא לא פוקעת ברגע הנטרול הפיזי אם האיום הכללי עודנו קיים.
    לכן נראה כי חוק עונש מוות הינו מימוש של חובת הריבון להגנה על הכלל, ויש בו בהחלט משום שמחה על ביעור הרע מהעולם.

  • ביעור חמץ בהשלכתו לאשפה

    בית המדרש
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    2k צפיות
    מ

    @תם עד כמה שהפח עומד להתפנות מצד עצמו קשה להגדיר שהמצב הנתון בתוך הפח מוגדר כך.

  • דעת הריטב״א והיתר עיסקא

    בית המדרש
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    2k צפיות
    ח

    אני לא בטוח שאני מבין את הריטב"א ואני לא מונח בסוגייא אבל הוא מדבר על מקרה שהריבית באה על ידי מכר לא שיש מלוה שמלוה כסף נפרד אפשר לנהל דיון על 'ירדה תורה לסוף דעתם' אבל זה קצת נושא אחר.

  • השקת הפורום - ערב פסח תשפ״ו

    נעוץ נעול מערכת
    1
    1 הצבעות
    1 פוסטים
    5k צפיות
    אין תגובות
  • לבוא בקשר חי עם הקב"ה

    מאמרים
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    4k צפיות
    אין תגובות