פורום "משלי"

@מלכת-שבא כתב בהוזזת פח אשפה מלא לצורך הכנסת אשפה ממקום אחר:

חשבתי לדון לגבי הביטול של האשפה לפח אולי אין להגדירו כבסיס

ההנחה ההלכתית שהפח נחשב "בסיס לדבר האסור" אינה מוסכמת, ולמעשה הפוסקים דחו אותה מכמה טעמים:
א. פח לא נעשה בסיס: כדי שכלי יהפוך ל"בסיס", הנחת המוקצה עליו צריכה להיות כדי לשמור על המוקצה או לשרת אותו. בפח אשפה המצב הפוך – הפח משרת את האדם כדי להיפטר מהלכלוך, והאשפה עצמה היא דבר שרוצים לזרוק ושאין בו שום חפץ. לכן, הפח לא מקבל דין בסיס החמור, אלא נשאר במעמדו ככלי (שמלאכתו לאיסור או להיתר), ומותר להזיז אותו "לצורך מקומו" או לצורך שימוש בו כך מובא בשש"כ בדעת הגרש"ז

@מלכת-שבא כתב בהוזזת פח אשפה מלא לצורך הכנסת אשפה ממקום אחר:

המתבסס גם אסור להוזיז אותו כמובן, ההיתר של גרף של ריעי לא נאמר למה שנמצא באשפה כבר,

ב. היתר גרף של ריעי על האשפה החדשה: גם אם נחמיר כדבריך, הטלטול של הפח כעת לא נעשה עבור האשפה שכבר בפנים, אלא עבור האשפה החדשה שיש לך ביד. האשפה שבידך שאריות אוכל, קליפות וכדומה מוגדרת כ"גרף של ריעי" שמאיסה עליך את השולחן או המטבח. כיוון שמותר לך לטלטל את הגרף של ריעי שבידך כדי לזרוק אותו, מותר לך גם להזיז את הפח כדי לאפשר את הכנסת האשפה הזו, בגלל שזה צורך ישיר של פינוי הלכלוך שמפריע לך עכשיו.
לכן, המנהג הרווח להזיז את הפח לצורך הכנסת אשפה מיוסד כדת וכהלכה, ומי שרוצה להחמיר מעבר לכך – יכול להזיז את הפח ברגל (טלטול מן הצד)

א. "התנחומא" בפרשת נח [אות יט'] כבר מזכיר
ב. הגמ' ביומא [י' ע"א] ממש מרחיבה בעניין [גרממיא,קנדיא,יון,כוש וכו']
ג. עיין "אברבנאל [בראשית י'] על החלוקה ועניינה
ד. "כוזרי" [מאמר שני אות יד']
ה. ביוסיפון [פרק א'] הוא מדבר בעיקר על התיישבות בני יפת באירופה וכן בספרו ראשית [פרק ו'] הוא מפרט על כל מדינה ולמה זה קרה ולמה בחרו דווקא את מדינות אלו

צודק, לא זכרתי
אבל שם זה רק על הצדק והעוול, לא על רמה

מסברא נראה שחזירים הם בהמה דקה, וצ"ע, ויש לעיין בדין מכירתו לנכרי

@מלכת-שבא כתב בבין חסד לניצול:

(לי זה לא כזה פשוט שלא, יש מושג של מציל עצמו בממון חברו)

אני חושב שאפשר לחלק הרבה בין ממון חברו לבין גופו

יותר משמע דבשהיה בקרבתו יותר מקבלים את האמיתיות שאומר מצד שאכילה ושתיה זה חיבור מסוים לאדם והדברים יותר מתקבלים בצורה זו
וכך מסתבר יותר דאל"כ האייך הוא דרך דבקות ולא שייך כלל להמשך דבריו
אלא שאינו מחוור כל הצורך ואשמח לשמע דעת חברי הפורום

@מנחם כתב במשמעות השם ״אלוקים״:

ע"פ דברי הספורנו אלוהי העמים יתבאר כמי שהעמים מחשיבים לנצחי

ואלוהים לא תקלל הוא מתייחס למייצגי הנצחי

ואת אילי הארץ לקח יתבאר בצורה שכל דבר גדול וחזק הוא מייצג את עוצם הבורא וכן על זה הדרך יתבארו כל המקומות

דחוק מאוד לפרש כדבריך, בכל אחד מהשלושה ובסדר עולה

@מנחם כתב במשמעות השם ״אלוקים״:

ואחזור ואומר שהגם שיש כמה יוצאי דופן כמעט בכל מקום אלוקים מתייחס לבורא באופן טבעי

מסכים איתך, כפי שתוכל לראות בויכוח שלי עם @תם, אבל לא בהכרח הפירוש כדבריך בעניין הנצחיות,
ודברי הספורנו אכן צריכים ביאור

בנותן טעם לצרף לנידון מה שמצינו בכמה מקומות בגמ' שמביאים את ספר בן סירא כמקור מוסמך שניתן ללמוד ממנו לדוגמא במסכת כתובות (קי ב) דאי' 'כָּתוּב בְּסֵפֶר בֶּן סִירָא: ״כׇּל יְמֵי עָנִי רָעִים״. וְהָאִיכָּא שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים? כְּדִשְׁמוּאֵל. דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: שִׁינּוּי וֶסֶת תְּחִלַּת חוֹלִי מֵעַיִם. בֶּן סִירָא אוֹמֵר: ״אַף לֵילוֹת, בִּשְׁפַל גַּגִּים גַּגּוֹ, וּבִמְרוֹם הָרִים כַּרְמוֹ, מִמְּטַר גַּגִּים לְגַגּוֹ, וּמֵעֲפַר כַּרְמוֹ לִכְרָמִים״
עוד יש להעיר בחלק הזה שבסוף פרק החובל בב"ק היחס לספר בן סירא נראה זהה לחלוטין ליחס לפסוקים.

@אספ כתב בבחירה וכפייה:

@מלכת-שבא
נראה שלא הבנת את כוונתי, שם מבואר שב״ש לא נהגו הלכתית כשיטתם אלא כשיטת ב״ה. לא קשור לענין נהיגת כבוד.

שומע, אבל עדיין לא רלוונטי, כי הם הכירו במושג פסיקת הלכה, ולא ע״ז נסוב הדיון (למרות שאתה יכול להסב אותו כמו שאני עשיתי)

וכמובן לא לשכוח את מחברת מנחם [והשגות דונש ותשובות ר"ת]

ההגדרה של מעשה כחסד, הוא כל מקום שבו השני נתרם יותר מההפסד שלך. [כשזה אינו אין כאן כלל חסד, אולם לא נמדד לפי שווי כספי, אלא לפי השימוש שלו, ולכן מאתים שקל לאדם עמיד שווים פחות מאשר אצל עני, וכשייתן לו אותם, יתקיים בזה מצוות חסד.] ולכן בכל המקרים שלעיל יש כאן מצווה וחסד.
אבל, גם לחסד יש גבולות, ואין אדם מחוייב לבזבז כל ממונו, או שעותיו לחסד, ואף שלא שמענו בזה גדרים ברורים, ממ תלוי בדעת האדם, וכל א' כפי דרגתו.
[כללו של דבר, אני לא רואה כאן שאלה חדשה יותר מכל שאלה כמה להשקיע מכספי וזמני עבור חסד, רק שכאן זה נשמע יותר טוב כי זה ממון שעדיין לא בא לידי].

@הלבלר כתב בהגרלות והימורים:

לגבי צורת ההגרלה אפשר לקנות אוטמטי וכשאתה שם מספרים לבד אתה מהמר שזה מה שיצא בעצם. במיוחד כאלה ששמים "מספרי מזל" [עפ"י ת.ז תאריך לידה וכדו']

מי שמאמין במשמעו של מספרי מזל זה בעיה של ניחוש, אבל כל בר דעת מבין שאין להם משמעות.

@הלבלר כתב בהגרלות והימורים:

זה לא עסק אלא גוף ציבורי שאתה יכול לקבוע את המדיניות שלו

מה זה משנה. הנידון הוא לאסור לקנות אצלהם כי הכסף הולך לדברים לא טובים, ועל זה אמרתי שכשאתה קונה אצל אדם [או גוף ציבורי] לא אמרוה להיות משמעות מה הוא עושה עם הכסף.

כמה דברים
א. המכל עצמו כמדומני עשוי בדרך כלל מחומרים אחרים, ולא ממתכת כל מיני חומרי בידוד, אמנים עדין תהיה בעיה בצינורות וכו׳
ב. יש גם. נקודה נוספת שאם ישראל הרכיב את זה זה פטור מטבילה וצריך להגדיר בדיוק איזה צורך של הרכבה יש אבל כלל לא בטוח שזה לא נחשב כלי לפני שהטכנאים בארץ מתקינים את זה בפרט שכאשר הצינור לא מחובר לקרקע המים לא יכולו לעמוד יציב

יש פה בעצם שני סוגיות אחת זה השאלה האם יש בעיה שיהיה בזה חומרים לא כשרים, והשאלה השנייה על מה ניתן לסמוך ואימתי צריך לחשוש כשאין כשרות.
(כמו כן ניתן לשאול מהו הדין למקרה של ספק, למשל האם ניתן לצרף את שני השאלות האלו ולהקל)

@תם כתב בהאם זה נכון שמהפורפורא השתמשו גם להפקת הארגמן?:

כך זכור לי שחילק גם פליניוס - חוקר טבע רומאי

מה פלניוס חילק שמזה צובעים את הינקיטנא הזאת?

@תם כתב בנגעי בתים-חולי מציאותי?:

@שרגי-שהם איך בחז"ל נראה שזה ניסי?

מקופיא בלא עיון,
יש בעיה להגיד שזה ניסי כי א"כ למה יש נגעים טהורים. (לדוג' ראשי אברים, או על קיר אחד בבתים)
בגמרא כתוב 'לא היה ולא עתיד להיות' אם זה ניסי זה קצת לא מובן.
מצד שני, אני חושב שהתיאור ודיניו לא תואם לשום דבר שאנו מכירים. (לא באדם ולא בבתים.) למרות שיש מחלות שנעלמו לגמרי.

לגופו של עניין אני חושב שניתן להביא הרבה גם מהפולמוס על הסנהדרין, אני לא חושב שיש משהו יותר קיצוני מלחדש את הסמיכה כפי שרצה מהר״י בירב, ולא הבנתי מספיק מדוע לא התקבל הנסיון, אך לא נראה לי שמטעמים מעין אלו,

וודאי במקרה דידן שבאים להקל במצווה דאורייתא, ואם אכן כדבריהם אולי אכן יש ללכת בציצית שאולה, אך לא לבטל מצוות עשה,מפני החשש אולי ואולי.

גרינהוט בשר מתורבת.pdf