דילוג לתוכן
  • מחשבות לקראת יום העצמאות

    אקטואליה
    21
    1 הצבעות
    21 פוסטים
    6k צפיות
    א

    אני מסכים לגמרי והנקודה האם לתקן יום חג או לא היא פחות רלוונטית [ונכנסת לדיון האם בדורות שלנו אפשר להתקין דברים חדשים קינות על השואה אפי' לא אומרים] השאלה היא האם אנחנו מכירים בסבב הניסים המופלאים שהתרחשו ומתרחשים כאן באדמה זו ומלבד הנקודה ההלכתית [שהיא שכלעצמה מרתקת ומעניינת] אני לא מצליח להבין סיבה ללמה לא

  • תוכנת ״אנקי״ לשינון הלימוד

    עזרה כללית
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    3k צפיות
    מ

    אני ממש לא מסכים, זה הכל עניין של הרגל, גם אני בהתחלה קצת הסתבכתי, אך אחרי שהתרגלתי זה הביא לי תועלת לאין שיעור, יכול להיות שהשתמשת בגרסאות ישנות.

  • פשט ודרש

    דיונים כלליים
    41
    0 הצבעות
    41 פוסטים
    4k צפיות
    כ

    @חיים כתב בפשט ודרש:

    איך אתה מפרש את הנושא של הסתירות בין הפשט לדרש?

    התורה ניתנה לנו לקיום ע"פ איך שהיא מתפרשת אצלנו, התורה שבכתב מביעה את הערכים האלוקיים, אך הצורה שבה אנו מיישמים את ערכים אלו בעולמינו היא על פי התפיסה הסובייקטיבית שלנו, ולמשל בפסוק "עין תחת עין" הערך הוא שהמזיק יאבד את עינו כמו שאיבד הניזק, אך חז"ל הבינו בדעתם שהצורה הנכונה ליישם ערך זה היא איבוד העין ע"י תשלום ממוני של המזיק לניזק ולכן דרשו זאת בגז"ש, וכן בפסוק "ולדבקה בו" בודאי שהערך שהפסוק מביע הוא להידבק בקב"ה עצמו, אך בשלב היישום של ערך זה חז"ל הבינו שאין זה כפשוטו שהרי "וכי אפשר לאדם להדבק בשכינה. אלא כך אמרו חכמים בפרוש מצוה זו, הדבק בחכמים ותלמידיהם" שאין זה ערך לעצמו להידבק בחכמים, אלא זו הצורה המעשית ליישם את הערך של הידבקות בשכינה.

    @חיים כתב בפשט ודרש:

    מה המטרה של רעיונות הדרש אם הם דעתו של הפרשן (וזו לא הפרשנות הפשוטה) אז הם רעיונות בעלמא ולמה הן צריכות דרש?

    תורה שבע"פ אינה רעיונו הבלעדי של הפרשן, אלא, כמו שכתבתי, היא הצורה בה מבין הפרשן את התורה האלוקית, ותפיסה זו של הפרשן מחייבת אותו ותובעת אותו להתנהג כפי שהתורה מתקבלת אצלו.

  • האם העם האיראני אוייב לעם ישראל?

    אקטואליה
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    2k צפיות
    א

    לענ"ד, השאלה המרכזית היא לא רק "מה האיראני הממוצע מרגיש בלב", אלא הגדרת היחס שבין העם לבין המערכת המלחמתית.
    אני סבור שיש כאן הבדל תהומי בין עזה לאיראן:
    בעזה, המציאות הוכיחה שהעם הוא חלק בלתי נפרד מהמערך המבצעי – בין אם כ"מעטפת חיה", בין אם באספקת תשתיות בתוך בתים פרטיים, ובין אם ברוח גבית רחבה מאוד. שם, הפגיעה הסביבתית היא 'הכרח מבצעי' במובן הכי פשוט של המושג; אי אפשר להכריע את האויב בלי לפרק את המעטפת האזרחית שלו. לכן שם, ההגדרה של 'אין חפים מפשע' מקבלת משמעות פרקטית של ניהול מלחמה.
    לעומת זאת, באיראן, אני נוטה לחשוב שהמצב הפוך: שם, ההפרדה בין העם למשטר היא היא הכלי המלחמתי החזק ביותר שלנו.
    אם נתייחס לכל אזרח איראני כ'אויב' ונשמח בפגיעתו, אנחנו בעצם דוחפים את מיליוני המתנגדים חזרה לזרועות האייתולות (כי כשפוגעים לך בבית, אתה נהיה לאומני, גם אם שנאת את השלטון לפני כן).
    לכן, דעתי היא שהאינטרס הישראלי – שהוא גם האינטרס ההלכתי של 'לנצח במלחמה' – מחייב אותנו להגדיר את העם האיראני כשבוי ולא כאויב. אם המטרה היא להפיל את המשטר, אזי פגיעה באזרחים שאינם מעורבים היא לא רק שאלה של מוסר, היא פשוט טעות אסטרטגית שמרחיקה את הניצחון. במובן הזה, דווקא הדיוק והחמלה כלפי הציבור הפרסי הם חלק מ'כלי המלחמה' שלנו נגד השלטון בטהרן.
    במילים אחרות: בעזה העם הוא ה'כוח' של האויב; באיראן, העם הוא ה'חולשה' של האויב. וממילא, היחס ההלכתי והמוסרי שלנו אליהם צריך להשתנות בהתאם.

  • אנוס בביטול זמן תפילהֿ, לגבי אמירת ברכות ק״ש

    בית המדרש
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    3k צפיות
    מ

    עוד נקודה מענינת שאף פעם לא שמתי לב איליה
    ידעתם שיש מושג תשלומין בק״ש? אנוכי לא שמעתיה בלתי היום,

    (ז) אם לא קראה ביום י"א שיש לה תשלומין בערבית וכן אם לא קרא ק"ש בערבית יש לה תשלומין ביום ויש חולקים:

    ובמשנ״ב:

    שיש לה תשלומין - אין הכונה שיצא בזה ידי ק"ש מאחר שכבר עבר זמנה ואינו אלא כקורא בתורה רק שלכתחילה צריך להשלימה כמו תפילה ע"כ מיבעי ליה לאקדומי חובת שעתא ברישא ותיכף אחר מעריב יקרא עוד שמע בשביל זה הפעם שחיסר אם בשוגג חיסרה כמו שנתבאר לקמן בסימן ק"ח:

  • המשך פעילות הפורום בימי הזמן

    נעול מערכת
    1
    9 הצבעות
    1 פוסטים
    6k צפיות
    אין תגובות
  • ספירת העומר-יצירת סדר חדש

    מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    6k צפיות
    אין תגובות
  • השקעות - מסלולי הלכה

    דיונים כלליים
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    3k צפיות
    אין תגובות
  • השופטים - תפקידם ומדרגתם הרוחנית

    מאמרים
    4
    4 הצבעות
    4 פוסטים
    5k צפיות
    א

    יישר כח על תגובתך!
    מה שכתבת שהשופטים שפטו בכוח הפרקטי בגלל שהיו אנשי חיל רעיון ממש יפה ומתיישב.
    ומה שכתבת שזה כמו השופטים של ספר דברים, אתה כמובן יכול לסבור אחרת, אבל אני באתי לומר שזה לא כמו השופטים של ספר דברים.
    ומה שכתבת שדין התורה הדבר האסור והמותר היה בערי הלויים ובמשכן, זהו נושא בפני עצמו ובכל זאת אשמח שתביא מקורות לזה.
    לגבי התקופה באופן כללי, אני חושב כפי שכתבתי בתחילת המאמר שאפשר ללמוד על זה מהפתיח של ספר שופטים.

  • עינוי דין

    ש״ס
    25
    1 הצבעות
    25 פוסטים
    4k צפיות
    מ

    @מניח-בקדושה כתב בעינוי דין:

    @מלכת-שבא לא לזה התכוונתי. דנתי בשאלת המקור לענוי דין בדיני ממונות וכלפי זה כתבתי שאין לזה מקור וגם שאינו מסתבר.
    ושוב, כל עוד אין ביאור אחר בגדר עינוי דין מלבד דברי רש"י שהובאו בשאלת הנושא עדיין יש להבין ביאור העניין מדוע בשו"ה אמרינן דאיכא עינוי דין.

    לא אמרתי שלכך התכוונת רק ציינתי שזה יכול להיות תשובה.

    @אספ כתב בעינוי דין:

    מלשון תוספות ״אסור להשהותו לענות דינו״ משמע שהעינוי הוא כלפי השור ולא כלפי בעליו

    שומע, אבל עדיין ניתן לומר ש׳דינו׳. נכתב בגלל שלמעשה זה דינו ולא דין הבעלים. (כמובן שאין הלשון ״לענות״ מה שאנו רגילים לפרש ״לגרום סבל״, אלא ״להשהות״

  • 2 הצבעות
    10 פוסטים
    3k צפיות
    א

    @אלחנן-דוד-קרויזר כתב ב"וישם בלבנו אהבתו ויראתו", היתכן?, הלא הכל בידי שמים חוץ מיר"ש.:

    חזו"א. לא?

    כן, עיין בקישור שהבאתי.

  • אשכול חדש-יצירה תורנית

    הצד הטכני
    2
    2 הצבעות
    2 פוסטים
    2k צפיות
    ניהולנ

    רעיון מעולה, תכננתי את זה, יבוצע בהקדם

  • 1 הצבעות
    7 פוסטים
    3k צפיות
    א

    כאחד המשתמש רבות בתוכנת אוצריא, ניסתי בשעה האחרונה להשתמש בתוכנת זית, להלן התרשמותי:

    החוזקה העיקרית של תוכנת זית על פני תוכנת אוצריא : מנוע החיפוש שלה, המאפשר לחפש בין כל הספרים הקיימים במאגר ולאו דוקא בספר הפתוח, וכן מאפשר חיפוש שאינו מדויק. בתוכנת אוצריא מנוע החיפוש הכללי אינו אובד, (נראה שזה באג, אולי תלוי בגירסאות), ופועל רק החיפוש המוקמי בספר, וגם זה בחיפוש מדויק דוקא. גם המפתח באודות מתהדר בעיקר במנוע החיפוש.

    מעלה נוספת שיש בתוכנת זית על פני אוצריא היא שיש ספרים רבים יותר אם כי פחות שימושיים, ולמשתמש הרגיל לא אמור להיות הבדל כ"כ. (אגב מאגר הספרים של זית בנוי על מאגר הספרים של אוצריא).

    החוזקה העיקרית של תוכנת אוצריא על פני זית: בשילוב המפרשים בדף. להמחשה: בעמוד גמרא העמוד מחולק לקטעים (אינו נראה לעין אלא רק בהעברת סמן העכבר מעל הקטע, כך שלא יפריע לקריאה השוטפת), ועל כל קטע וקטע מובאים המפרשים על הקטע, (ניתן לבחור אם הם יהיו לצד הטקסט או מתחת הטקסט). מה שאין כן בתוכנת זית שהמפרשים נפתחים בתחתית העמוד כספר בפנ"ע אלא שהעמוד מחולק לכרטיסיות - כרטיס של עמוד הגמ' וכרטיסים של המפרשים.

    כמו"כ שילוב המפרשים על הדף מוגבל בתוכנת זית לארבעה מפרשים בלבד, בעוד שבאוצריא אין הגבלה כלל.

    לגבי העיצוב: לי אישית נוח יותר העיצוב של אוצריא, אבל זה ענין של הרגל.

  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    3k צפיות
    ת

    העומר הוא קרבן ביכורים וראשית, וענין קדושת הראשית והבכור בתורה הוא שכל הבא אחריו הוא המשך לו
    ממילא פשוט שימי הקציר קרויים עומר על שם ראשיתם

  • טהרת המניע בעבודת ה'

    דיונים כלליים
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    3k צפיות
    א

    @תם כתב בטהרת המניע בעבודת ה':

    הנושא מאוד קשור לנושא שכבר פתחת "אם מטרת הבריאה היא להתענג על ה' או לכבדו, ושמא שניהם משמשים כמטרה מאוחדת"

    אמנם שני הצדדים בנידון זה דומים לשני הצדדים שהוזכרו בנידון שהבאת, אלא שאין הכרח לקשר בין שני הנידונים. הנידון שם הוא על תכלית הבריאה, ויתכן שאף אם התכלית היא לכבוד ה', שהיא בעצם תכלית יותר 'לשמה', עדיין המניע בעבודת ה' יכול להיות ויתכן שאף ראוי שיהיה לצורך הנאת ההתקרבות של העובד אל קונו. ומאידך יתכן שאף אם התכלת היא להתענג על ה' ולהדבק בו ע"י התורה והמצוות, מ"מ המניע בעבודת ה' צריך להיות טהור ולא לשום פניה אחרת מלבד קיום רצון הבורא.

  • האם מותר לשמוע שירים עצובים בספירת העומר?

    בית המדרש
    11
    1 הצבעות
    11 פוסטים
    2k צפיות
    ת

    פעם רועים חיללו בחלילם
    ומצד שני זה היה מעט ורק למנגנים עצמם

  • מכירת חמץ

    דיונים כלליים
    26
    0 הצבעות
    26 פוסטים
    1k צפיות
    ת

    א. הבאתי משם דוגמא לכך שיכולה להיות מכירה רשמית שלא חלה, לא שזה מוכח משם
    ב. ההלכה היא שאסור להזיק גוי
    ג. אם אדם לא מקפיד על מה שהוא קנה זאת אומרת שהוא לא רצה לקנותו

  • הלכות הנוגעות לחיית מחמד בשבת

    בית המדרש
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    3k צפיות
    אין תגובות
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    3k צפיות
    אין תגובות
  • הזיהוי המחקרי של שיבולת השועל

    בית המדרש
    5
    1 הצבעות
    5 פוסטים
    3k צפיות
    ש

    @מלכת-שבא

    לדעתו של פליקס? טעות.
    כשם שטעו בזיהוי עופות או שרצים המוזכרים בפרשת שמיני.

    לדעתו של כסלו המסורת הזו מייצגת ידיעות אמיתיות.