פורום "משלי"

מסברא נראה שחזירים הם בהמה דקה, וצ"ע, ויש לעיין בדין מכירתו לנכרי

@מלכת-שבא כתב בבין חסד לניצול:

(לי זה לא כזה פשוט שלא, יש מושג של מציל עצמו בממון חברו)

אני חושב שאפשר לחלק הרבה בין ממון חברו לבין גופו

יותר משמע דבשהיה בקרבתו יותר מקבלים את האמיתיות שאומר מצד שאכילה ושתיה זה חיבור מסוים לאדם והדברים יותר מתקבלים בצורה זו
וכך מסתבר יותר דאל"כ האייך הוא דרך דבקות ולא שייך כלל להמשך דבריו
אלא שאינו מחוור כל הצורך ואשמח לשמע דעת חברי הפורום

@אספ כתב בבחירה וכפייה:

@מלכת-שבא
נראה שלא הבנת את כוונתי, שם מבואר שב״ש לא נהגו הלכתית כשיטתם אלא כשיטת ב״ה. לא קשור לענין נהיגת כבוד.

שומע, אבל עדיין לא רלוונטי, כי הם הכירו במושג פסיקת הלכה, ולא ע״ז נסוב הדיון (למרות שאתה יכול להסב אותו כמו שאני עשיתי)

וכמובן לא לשכוח את מחברת מנחם [והשגות דונש ותשובות ר"ת]

ההגדרה של מעשה כחסד, הוא כל מקום שבו השני נתרם יותר מההפסד שלך. [כשזה אינו אין כאן כלל חסד, אולם לא נמדד לפי שווי כספי, אלא לפי השימוש שלו, ולכן מאתים שקל לאדם עמיד שווים פחות מאשר אצל עני, וכשייתן לו אותם, יתקיים בזה מצוות חסד.] ולכן בכל המקרים שלעיל יש כאן מצווה וחסד.
אבל, גם לחסד יש גבולות, ואין אדם מחוייב לבזבז כל ממונו, או שעותיו לחסד, ואף שלא שמענו בזה גדרים ברורים, ממ תלוי בדעת האדם, וכל א' כפי דרגתו.
[כללו של דבר, אני לא רואה כאן שאלה חדשה יותר מכל שאלה כמה להשקיע מכספי וזמני עבור חסד, רק שכאן זה נשמע יותר טוב כי זה ממון שעדיין לא בא לידי].

@הלבלר כתב בהגרלות והימורים:

לגבי צורת ההגרלה אפשר לקנות אוטמטי וכשאתה שם מספרים לבד אתה מהמר שזה מה שיצא בעצם. במיוחד כאלה ששמים "מספרי מזל" [עפ"י ת.ז תאריך לידה וכדו']

מי שמאמין במשמעו של מספרי מזל זה בעיה של ניחוש, אבל כל בר דעת מבין שאין להם משמעות.

@הלבלר כתב בהגרלות והימורים:

זה לא עסק אלא גוף ציבורי שאתה יכול לקבוע את המדיניות שלו

מה זה משנה. הנידון הוא לאסור לקנות אצלהם כי הכסף הולך לדברים לא טובים, ועל זה אמרתי שכשאתה קונה אצל אדם [או גוף ציבורי] לא אמרוה להיות משמעות מה הוא עושה עם הכסף.

כמה דברים
א. המכל עצמו כמדומני עשוי בדרך כלל מחומרים אחרים, ולא ממתכת כל מיני חומרי בידוד, אמנים עדין תהיה בעיה בצינורות וכו׳
ב. יש גם. נקודה נוספת שאם ישראל הרכיב את זה זה פטור מטבילה וצריך להגדיר בדיוק איזה צורך של הרכבה יש אבל כלל לא בטוח שזה לא נחשב כלי לפני שהטכנאים בארץ מתקינים את זה בפרט שכאשר הצינור לא מחובר לקרקע המים לא יכולו לעמוד יציב

יש פה בעצם שני סוגיות אחת זה השאלה האם יש בעיה שיהיה בזה חומרים לא כשרים, והשאלה השנייה על מה ניתן לסמוך ואימתי צריך לחשוש כשאין כשרות.
(כמו כן ניתן לשאול מהו הדין למקרה של ספק, למשל האם ניתן לצרף את שני השאלות האלו ולהקל)

@תם כתב בהאם זה נכון שמהפורפורא השתמשו גם להפקת הארגמן?:

כך זכור לי שחילק גם פליניוס - חוקר טבע רומאי

מה פלניוס חילק שמזה צובעים את הינקיטנא הזאת?

לגופו של עניין אני חושב שניתן להביא הרבה גם מהפולמוס על הסנהדרין, אני לא חושב שיש משהו יותר קיצוני מלחדש את הסמיכה כפי שרצה מהר״י בירב, ולא הבנתי מספיק מדוע לא התקבל הנסיון, אך לא נראה לי שמטעמים מעין אלו,

וודאי במקרה דידן שבאים להקל במצווה דאורייתא, ואם אכן כדבריהם אולי אכן יש ללכת בציצית שאולה, אך לא לבטל מצוות עשה,מפני החשש אולי ואולי.

גרינהוט בשר מתורבת.pdf

האם יש ת״ח כלשהו שתומך בעלייה הבלתי ליגאלית?

וא״כ מסתמא זה מסברא שיש צורך להלחם על עצמאות בעל אופי דתי

@חיים כתב בתכלת - מאמרו של הרב אפריים אריאל בוקוולד:

יש ממצאים של חלזונות, אין שום ממצא של התת זן שלו, וזה אומר שכנראה לא התייחסו איליו כזן נפרד אם בכלל היה קיים.

כמדומני שהוא מתיחס לזה,

אולי כדאי שמי שיש לו את המאמר הזה שיעלה אותו, אני בזמנו קראתי אותו במוריה ואין לי את זה כרגע.

יש לי גם תגובה שכתב אחד המחברים בנושא, למאמר, אבל אני צריך לשאול אותו רשות כי בזמנו הוא אמר לי לא להעביר

הגמ' במסכת עירובין ד. ובסוכה ו. מביאה בריתא שמסמיכה את השיעורים הנמדדים בפירות שבעת המינים על מקרא, ואח"כ מפרשת ש"שיעורין" הן הלכה למשה מסיני

@אחד-חכם כתב בהצמדות לדבר אמת:

אנסה לבאר את הוויכוח @חיים. המחלוקת ביני לבין @יאמרו-המושלים היא בשאלה פשוטה אחת: מהו העוגן?
לשיטתי, העוגן הוא המציאות כפי שהיא. המחויבות לעובדות (מה שכיניתי 'אמת אונטולוגית') היא לא רק כלי לאמון חברתי, היא הבסיס לכל הכרה דתית או שכלית. אם המילים שלנו לא כבולות לעובדות, הן מפסיקות להיות 'שפה' והופכות ל'שיווק'. (אני לא נכנס במסגרת זו ך'אמת' פילוסופית, אלא לעובדתיות)

ההכרה הדתית שלך היא בגלל המציאות כפי שהיא מתוארת לך באופן שאתה חושב שיש כאן מקום לשקר, כאילו אם בני אדם שקרנים זה משמעותי?

לשאלת @יאמרו-המושלים, למה אני טוען שערכים הם גמישים? התשובה בגוף הדיון שלנו: ערכים הם גמישים לא כי הם לא חשובים, אלא כי הם נתונים לפרשנות אנושית.

זה לא נקרא שערכים הם גמישים אלא שיש עליהם וויכוח ואני לא מבין איך זה קשור לדיון.

כשאתה אומר ש'אמת' היא 'מה שמשרת את התכלית', אתה בעצם אומר שהאמת תלויה בשאלה מהי התכלית הנכונה. ומי מחליט מהי התכלית? האדם. אחד יגיד שהתכלית היאכך, והשני יאמר להפך. ברגע שהאמת הופכת לשרת של ה'תכלית', כל שקרן יכול לצבוע את השקר שלו בצבע של 'ערך נעלה'.

אם אתה חושב שיש ערכים משמעותיים יותר (מה שעשוי להיות נכון גם אחרי ההסבר שלך) אז עדיין אמת תהיה תלוית ערכים המחבל בעיקרון היה אמור לשקר על פי סולם הערכים שלו.

המציאות, לעומת זאת, אינה גמישה. או שהמחבל נושא נשק או שלא. ברגע שאנחנו מאפשרים לעקם את הדיווח על המציאות בשם ה'תכלית', איבדנו את הכלי היחיד שמאפשר לנו להתווכח, להסכים או לבדוק אחד את השני.

נניח שזה כך, לדעתי המציאות מדי מורכבת בשביל זה. הרב מהוויכוחים הם תלויי פרשנות והכלים שלנו לבדוק אחד את השני היא בין השאר לבדוק אם מישהו משקר. (מובן שזה לא נוגע למצב בו נהפוך את כל המציאות למשקרת בין רגע.)
אני חוזר רגע לשאלה הראשונה שלי, אתה מתכוון לומר שלכן אמת היא הערך העליון?

לסיכום הנקודה:
אמון בין-אישי הוא תוצאה, לא הסיבה. הסיבה היא שהתורה מצווה אותנו להיות אנשי אמת. איש אמת הוא לא מי שמחליט מה נכון שיקרה, אלא מי שיש לו את היושרה לתאר את מה שקרה בפועל, גם כשזה לא משרת את ה'תכלית' הפרטית שלו באותו רגע.

כאן איבדתי לגמרי מה אתה רוצה, אני לא מצליח להבין איך זה מסכם את ההודעה שלך, ואפילו כמעט מה הקשר.