דילוג לתוכן
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    13k צפיות
    נ

    @יהודי-חושב

    המחויבות בתורה היא יען כי אמת אמת
    ומשם מחויבתנו בקיום השבועות, באשר הנשבע מאמת את שבועותו בה' אמת
    ובכלל זה השבועה שבהר סיני לקיים את התורה

    ודע כי כל חכמה ואמת שבעולם
    היא בכלל התורה הקודמת לעולם
    שהרי בה אסתכל קב"ה וברא עלמא
    בצירוף אותיותיה

    ולכן כל אמת שבעולם
    שורשה בדבר ה' העומד לעולם

  • חזון העצמות היבשות

    מאמרים
    1
    1 הצבעות
    1 פוסטים
    3k צפיות
    אין תגובות
  • ואתחנן - "ולא תוסיפו"

    תנ״ך
    4
    1 הצבעות
    4 פוסטים
    3k צפיות
    ת

    @מלכת-שבא כתב בואתחנן - "ולא תוסיפו":

    אולי כוונתך לזכירת יציאת מצרים ושמירת ימי הפסח בחודש האביב

    בשמות

    (ג) וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־הָעָ֗ם זָכ֞וֹר אֶת־הַיּ֤וֹם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר יְצָאתֶ֤ם מִמִּצְרַ֙יִם֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים כִּ֚י בְּחֹ֣זֶק יָ֔ד הוֹצִ֧יא יְהֹוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם מִזֶּ֑ה וְלֹ֥א יֵאָכֵ֖ל חָמֵֽץ׃
    (ד) הַיּ֖וֹם אַתֶּ֣ם יֹצְאִ֑ים בְּחֹ֖דֶשׁ הָאָבִֽיב׃

    ובדברים -

    (א) שָׁמוֹר֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַיהֹוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הוֹצִ֨יאֲךָ֜ יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה׃
    (ב) וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקוֹם֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהֹוָ֔ה לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃

    כן, הזכרתני
    תודה

  • ט"באב בזמננו

    אקטואליה
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    3k צפיות
    מ

    בסופו של דבר הדיון נסוב על עצם המשמעות העמומה של ט״ו באב,

    ועל כך ישנה את הגמ׳ בתענית ל.

    בשלמא יום הכפורים — משום דאית ביה סליחה ומחילה, יום שניתנו בו לוחות האחרונות.
    אלא חמשה עשר באב מאי היא? אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה.
    מאי דרוש? ״זה הדבר אשר צוה ה׳ לבנות צלפחד וגו׳״ — דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה.
    אמר רב יוסף אמר רב נחמן: יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל, שנאמר: ״ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה״. מאי דרוש? אמר רב: ״ממנו״, ולא מבנינו.
    אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: יום שכלו בו מתי מדבר. דאמר מר: עד שלא כלו מתי מדבר לא היה דבור עם משה, שנאמר: ״ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות. וידבר ה׳ אלי״. אלי היה הדבור.
    עולא אמר: יום שביטל הושע בן אלה פרוסדיות שהושיב ירבעם בן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל, ואמר:לאיזה שירצו יעלו.
    רב מתנה אמר: יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה. ואמר רב מתנה: אותו יום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה, תקנו ביבנה ״הטוב והמטיב״, ״הטוב״ — שלא הסריחו, ״והמטיב״ — שנתנו לקבורה.
    רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: יום שפסקו מלכרות עצים למערכה. דתניא, רבי אליעזר הגדול אומר: מחמשה עשר באב ואילך תשש כוחה של חמה, ולא היו כורתין עצים למערכה, לפי שאינן יבשין.

  • בקשה עבור תפוצת הפורום

    מערכת
    1
    2 הצבעות
    1 פוסטים
    3k צפיות
    אין תגובות
  • 1 הצבעות
    8 פוסטים
    3k צפיות
    ח

    @רפאל-ויהודה-שימל כתב במקום המקדש הטענות החדשות - הספר ״נויו של עולם״:

    הטענות שלו לא מתחילות משום כיוון.
    הוא מניח שהביהמ"ק נמוך ממפלס הר הבית כיום ב17 מטר, והוא מביא ראיה לכך מחללים שנמצאו במקום, בפוועל וורן שהוא היחיד שהייתה לו גישה בללתי אמצעית למקום אומר שאלו בורות חצובים באבן מתחת לסלע האם, מה שאומר שביהמ"ק שלו היה בחציבה מתחת לפני הקרקע. (הוא מתעלם מכך).
    כמו"כ יש אצלו סלע שבולט באמצע העזרה.
    זה לא מסתדר עם פתחי הכניסה ששניהם גבוהים ממנו.
    ועוד

    אם זה נכון אז יש בעייה הרבה יותר רצינית אם הטענות, אי אפשר גם לומר שאבן השתיה זה לא סלע האם של ההר כי כתוב אבל אבל סלע האם הוא גבוה יותר ב17 מטר, ולו מהסיבה הפשוטה שזה כבר לא שאלה של גובה פני ההר שיכולה להשתנות 17 מטר סלע אולי יכולים לרדת אבל (כלומר אפשר להניח תיאורטית שההר היה יותר גובה) אבל לא יכולים לגבוהה.
    ושמא לזאת הייתה הכוונה.

  • עקב אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת

    תנ״ך
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    3k צפיות
    מ

    ממש כמו במציאות הארץ היא ארץ של נחלים ותהומות אבל הם מתמלאים ממי גשמים ואין לה אגמים גדולים מספיק בשביל להרוות אותה

  • ואתחנן-וכי לאכול מפריה הוא צריך

    תנ״ך
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    3k צפיות
    י

    @כאחד-הצביים-אשר-בשדה
    איני חי אלא מפיך
    כפי שציינתי איני מכיר את הגמ' וייתכן שאתה צודק

  • גיטין-קמצא ובר קמצא

    ש״ס
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    3k צפיות
    כ

    יתכן לקרוא זאת בתמיה: שמא יאמרו "מטיל מום בקדשים יהרג?!" ויאמרו בי"ד הורגת שלא כדין.

  • משמעות השם ״אלוקים״

    דיונים כלליים
    27
    0 הצבעות
    27 פוסטים
    9k צפיות
    מ

    אפשר להוסיף פה לנידון דבסוכה כ"ט א' מביאה הגמ' ברייתא וז"ל "וְאֵין לְךָ כׇּל אוּמָּה וְאוּמָּהּ שֶׁלּוֹקָה, שֶׁאֵין אֱלֹהֶיהָ לוֹקֶה עִמָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְכׇל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים״"
    ופירש רש"י "אלהיה - שרה המליץ בעדה כגון סמאל שהיה שר של עשו:"
    ולבאר מקום זה ביחס לשאר המקורות נראה דהוא לשון כוח עקרוני כלומר דלכל אומה יש את הכוח העקרוני שלה ועוד צ"ע

  • כוחה של תפילה

    חיפוש מקור
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    3k צפיות
    מ

    הנפה"ח בשער ב' מביא מהזוה"ק שתפילת צדיקים משפיעה ופועלת בכל העולמות, גם לא ביחס לאותו העניין ששהתפללו עליו, אך יש לדעת האם זה נאמר על תפילתו של כאו"א ג"כ.

  • הגדרת ארבע התעניות - תענית ציבור

    דיונים כלליים
    2
    1 הצבעות
    2 פוסטים
    3k צפיות
    מ

    שאלה מעולה.

    מעניין גם להוסיף שאמירת ׳ענינו׳ היא רק כאשר יש עשרה שמתענים, משמעות הדברים שהיא אינה הזכרה על היום אלא תפילה שנאמרת מתוך התענית עצמה,

    וכל זאת למראות שהתעניות הם מוקדמות מאוד וזכריה כבר מתנבא עליהן (ג׳ י״ט)

    כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ

    בתשעה באב כן מצינו הזכרה כלשהי בתפילה וכל זאת רק בקשת על הנחמה

  • שליחות לדבר עברה בטביחה ומכירה

    ש״ס
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    3k צפיות
    מ

    אם יש לימוד גזיה״כ לא משנה הסברא
    אתה יכול לשאול מדוע לא נלמד שם שאין אומרים דברי הרב ודברי התלמיד
    אולי זה מה שהתכוונת

  • מה הנושא בדיון על עישון סיגריות (אלקטרוניות) בצום?

    הלכה
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    3k צפיות
    אין תגובות
  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    3k צפיות
    מ

    בפשטות ניתן לומר שרצה הקב״ה ליתן בחירה בידיו של משה,

    אך ודאי שמוטל עלינו להסביר מדוע ניתנה הבחירה דווקא ע״י הכאה, ומהי משמעות ההבדל ביניהם

    יש ליתן את הדעת לכך שבפרשת בשלח (שמות י״ז) כאשר משה התבקש גם להוציא מים מן הסלע זה היה על ידי הכאה,

    (ה) וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲבֹר֙ לִפְנֵ֣י הָעָ֔ם וְקַ֥ח אִתְּךָ֖ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַטְּךָ֗ אֲשֶׁ֨ר הִכִּ֤יתָ בּוֹ֙ אֶת־הַיְאֹ֔ר קַ֥ח בְּיָדְךָ֖ וְהָלָֽכְתָּ׃
    (ו) הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

    עוד מספר חלוקות ישנן בין הפרשה שם לפרשתינו, החלק שמשה נצטווה בו הוא יותר משמעותי מבשלח, שם משה עומד מול האלוקים והמים יוצאים מהסלע, והעם שותה, בפרשתינו זה שונה לחלוטין, משה מצטווה לדבר עם הסלע הסלע ייתן מימיו ומשה אמור להוציא את המים ולהשקות את העדה

    (ח) קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ן מֵימָ֑יו וְהוֹצֵאתָ֨ לָהֶ֥ם מַ֙יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃

    למעשה משה עושה ממש כפי שנצטווה ועשה בפרשת בשלח

    (יא) וַיָּ֨רֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־יָד֗וֹ וַיַּ֧ךְ אֶת־הַסֶּ֛לַע בְּמַטֵּ֖הוּ פַּעֲמָ֑יִם וַיֵּצְאוּ֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים וַתֵּ֥שְׁתְּ הָעֵדָ֖ה וּבְעִירָֽם׃

    ולא כפי שנצטווה

    אמנםי רבו הפירושים ע״ז רש״י ורשב״ם פירשו שהעניין היה ההכאה ויש שפירשו שהוא על עניין דברו עם ישראל בדברים קשים ועיין על פירוש זה ברמב״ן,
    ועיין גם בספורנו ביאור ארוך שכתב על שני סוגי ניסים בחילוק בין דיבור לבין המעשה, ועיין במלבי״ם שגם ביאר באור ארוך בזה.

    ל

  • מחלוקת קרח ועדתו לש"ש?

    תנ״ך
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    2k צפיות
    א

    נראה כי זהו בדיוק נקודת התורפה של קרח. חז"ל לא שוללים את העובדה שהיה פיקח או שהשתמש בטיעונים לוגיים מרשימים – להפך, הם מדגישים זאת כדי להבהיר את חומרת החטא.
    הטענות של קרח על 'שוויון' וכדומה היו יכולות להיות אידיאולוגיות טהורות, אבל ברגע שהן נועדו לשרת אינטרס אישי של כבוד, הן הופכות למסווה מתוחכם למחלוקת שאינה לשם שמים. הפיקחות של קרח לא זיכתה אותו בנקודות זכות, אלא הפכה את הניסיון שלו לערער על מנהיגות משה למסוכן ומורכב הרבה יותר. הדרשנים אינם אלא מנתחים את הדינמיקה שבה מניעים אידאולוגיים כביכול משמשים ככלי להסוואת התאוות האישיות.

  • גרסה 5.0.0 בתוכנת ׳זית׳

    עזרה כללית
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    3k צפיות
    מ

    כן, מנסיון.

  • הוזזת פח אשפה מלא לצורך הכנסת אשפה ממקום אחר

    הלכה
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    3k צפיות
    מ

    @הלבלר כתב בהוזזת פח אשפה מלא לצורך הכנסת אשפה ממקום אחר:

    ההנחה ההלכתית שהפח נחשב "בסיס לדבר האסור" אינה מוסכמת, ולמעשה הפוסקים דחו אותה מכמה טעמים:
    א. פח לא נעשה בסיס: כדי שכלי יהפוך ל"בסיס", הנחת המוקצה עליו צריכה להיות כדי לשמור על המוקצה או לשרת אותו. בפח אשפה המצב הפוך – הפח משרת את האדם כדי להיפטר מהלכלוך, והאשפה עצמה היא דבר שרוצים לזרוק ושאין בו שום חפץ. לכן, הפח לא מקבל דין בסיס החמור, אלא נשאר במעמדו ככלי (שמלאכתו לאיסור או להיתר), ומותר להזיז אותו "לצורך מקומו" או לצורך שימוש בו כך מובא בשש"כ בדעת הגרש"ז

    אם גמרא היא - נקבל
    אבל מסברא אני לא מצליח להבין כל כלי מחזיק את מה שבתוכו לצורך שירות האדם, (חשבתי, ואולי זה כוונתך וכוונתם שלפסולת אין שום עמידה עצמאית אחרי שאין בה כל שימוש והיא לא עתידה להיות נוכחת בפנ״ע אבל זה סברא דחוקה מעט ברמת ההמצאה שבה, סוף כל סוף יש פה חפץ שהוא מוקצה

    @הלבלר כתב בהוזזת פח אשפה מלא לצורך הכנסת אשפה ממקום אחר:

    ב. היתר גרף של ריעי על האשפה החדשה: גם אם נחמיר כדבריך, הטלטול של הפח כעת לא נעשה עבור האשפה שכבר בפנים, אלא עבור האשפה החדשה שיש לך ביד. האשפה שבידך שאריות אוכל, קליפות וכדומה מוגדרת כ"גרף של ריעי" שמאיסה עליך את השולחן או המטבח. כיוון שמותר לך לטלטל את הגרף של ריעי שבידך כדי לזרוק אותו, מותר לך גם להזיז את הפח כדי לאפשר את הכנסת האשפה הזו, בגלל שזה צורך ישיר של פינוי הלכלוך שמפריע לך עכשיו.

    מהיכ״ת? אין שום סיבה שיהיה את ההיתר של גרף של ריעי, לגבי דבר שהוא כבר לא מאוס בעמידתו, לצורך נטילת דבר מאוס אחר, אני לא חושב שיהיה היתר למשל במוקצה שלא הותר מחמת מקומו, להוזיזו בשביל להניח בו את הפסולת כשאין מקום אחר.

  • שם חם ויפת - תולדותיהם כיום

    דיונים כלליים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    3k צפיות
    ה

    א. "התנחומא" בפרשת נח [אות יט'] כבר מזכיר
    ב. הגמ' ביומא [י' ע"א] ממש מרחיבה בעניין [גרממיא,קנדיא,יון,כוש וכו']
    ג. עיין "אברבנאל [בראשית י'] על החלוקה ועניינה
    ד. "כוזרי" [מאמר שני אות יד']
    ה. ביוסיפון [פרק א'] הוא מדבר בעיקר על התיישבות בני יפת באירופה וכן בספרו ראשית [פרק ו'] הוא מפרט על כל מדינה ולמה זה קרה ולמה בחרו דווקא את מדינות אלו

  • אם קירבת ה׳ תלויה בעבודת העובד או בדרגתו

    דיונים כלליים
    18
    1 הצבעות
    18 פוסטים
    3k צפיות
    ת

    צודק, לא זכרתי
    אבל שם זה רק על הצדק והעוול, לא על רמה